- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המשכיר לא תיקן – ויפצה את השוכרים על נזקי הצפה
ב-2013 חדרו מי ביוב לדירה ששכרו בני זוג וגרמו לנזק רב. באחרונה התקבלה תביעה שהגישו נגד בעל הדירה ונקבע שהוא התרשל כשעל אף התרעות מצדם לא תיקן שסתום מקולקל במערכת.
בערב יום כיפור 2013 הוצפה דירה שכורה במרכז הארץ בה גרו באותו זמן בני זוג עם שני ילדיהם הקטנים.
בתביעה שהגישו השוכרים נגד בעל הדירה כשנה לאחר מכן הם טענו שההצפה נגרמה בעקבות תקלה במערכת הביוב בה השסתום שנועד למנוע את חזרת המים לדירה לא פעל. לדבריהם, מי הביוב שנכנסו ליחידה גרמו לנזקים כבדים, בין היתר בהרס ציוד אותו החזיקו בדירה, בהוצאות שנגרמו להם עקב מעבר דירה שנכפה עליהם ובעוגמת נפש.
התובעים טענו ששמאי מטעם חברת הביטוח שהוזעק למקום קבע שמקור התקלה כך ש"שסתום אל חוזר" שאמור היה למנוע הצפות מסוג זה הוסר על ידי הנתבע, ובשל כך אף הפסיקה חברת הביטוח את הכיסוי הביטוחי.
התובעים הוסיפו שבעקבות האירוע הם נאלצו לעזוב את הדירה "מעכשיו לעכשיו" כשחלק ניכר מחפציהם נהרס כליל וכשהם מטופלים בשני תינוקות.
אל תביעתם צירפו בני הזוג דיסק של תמונות וסרטונים המתעדים את ההצפה, תמלילי שיחה בינם לבין הנתבע, וכן חוות דעת שמאי שאמד את הנזקים שנגרמו לרכושם של הנתבעים בסך 31,000 שקל.
מנגד, הנתבע טען שהתובעים רקחו נגדו מזימה במטרה להתחמק מחוזה השכירות וסתמו בכוונה את מערכת הביוב ביחידת הדיור כדי לגרום להצפה. בנוסף הוא טען שלא נגרם להם נזק משמעותי ושההצפה גרמה לרטיבות קלה בלבד.
כיוון שהנתבע סבל מאלצהיימר הסכימו התובעים שבנו יעיד במקומו. הבן חזר על גרסת אביו שלפיה התובעים גרמו להצפה בכוונה תחילה.
התריעה מבעוד מועד
אך השופטת כרמית בן אליעזר מבית משפט השלום בראשון לציון קיבלה את טענת התובעים שהסיבה להצפת היחידה, המצויה במפלס נמוך, הייתה העובדה ששסתום במערכת הביוב שתפקידו למנוע מקרים מהסוג הזה לא פעל.
השופטת הפנתה בין היתר לתמליל שיחה שממנו עולה בבירור שלא רק שהנתבע היה מודע לכך שהתקלה שגרמה להצפת היחידה היא אותו שסתום אל חוזר תקול, אלא שהוא גם ידע שמסיבה זו חברת הביטוח מבקשת להסיר את הכיסוי הביטוחי.
"בזהירות אציין, כי אף עולה מן השיחה כוונה אפשרית להחליף את אותו שסתום תקול בניסיון להונות את חברת הביטוח", הוסיפה השופטת וציינה שמאותה שיחה עולה שתובעת התריעה מבעוד מועד בפני הנתבע על התקלה.
השופטת קבעה שהנתבע נושא באחריות לתקינות מערכת הביוב וכתבה שהוא "הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בכך שלא הקפיד על תחזוקה נאותה של המערכות ולא שעה להתרעות התובעת בעניין ההצפות, אשר חייבוהו להשקפתי לטפל בבעייה מיסודה ולא להזניחה".
בתוך כך השופטת דחתה את גרסת הנתבע בדבר הצפה מכוונת, וציינה שהטענה לא הוכחה כלל, מה גם שהמסמכים והראיות מציגים תמונה הפוכה לגמרי.
בסיכומו של דבר, השופטת חייבה את הנתבע בפיצויים בסך כ-34,000 שקל וכן בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד עדי אלמוזלינו
- ב"כ הנתבע: עו"ד יצחק פסטרנק
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
