לפסק הדין בעניין מדינת ישראל (משרד הביטחון - קצין התגמולים) נ' מ' ק'
חייל קרב, שנמנעו ממנו שעות שינה רציפות במסלול ההכשרה ובטירונות, ביקש להכיר בו כנכה צה"ל בטענה שמחלת האפליפסיה ממנה הוא סובל, התפרצה בשל תנאי שירותו הצבאי. ועדת ערר של משרד הביטחון קיבלה את טענותיו, והמדינה ערערה לביהמ"ש המחוזי- מה נקבע?
בעקבות גיוסו לחיל התותחנים סבל חייל, כמו יתר הטירונים במחלקתו, מחוסר בשעות שינה רצופות. לאחר שהתעלף במספר מקרים במהלך ההכשרה הטירונית, הוא פונה לבתי חולים באזור בסיס הטירונים שיבטה שבדרום הארץ.
לטענת החייל, למרות מספר פינויים רפואיים למיון, לא קיבל הטבות או הקלות כלשהן בתנאי השירות, ובכלל זה בהסדרי שעות השינה שלו, לפיכך המשיך את המסלול הצבאי ויצא ביחד עם יחידתו לפעילות מבצעית. אלא שבמהלך מסדר שגרתי החל החייל לחוש רעידות בידיים ואיבד את הכרתו, ובעקבות זאת, פונה לבי"ח, שם אובחן כחולה אפליפסיה, ולבסוף שוחרר מצה"ל בפרופיל 24.
בתביעה שהגיש למשרד הבטחון, ביקש החייל לקשור בין תנאי השירות הצבאי לבין התפרצות המחלה ולהכיר בו כנכה צה"ל. קצין התגמולים דחה את תביעתו, אך ערעור שהגיש החייל לוועדת הערר התקבל. על כך הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
המדינה טענה, בין היתר, כי יש הבדל בין מחלת האפילפסיה לבין התקפים אפילפטיים, שאינם גורמים להתפרצות המחלה, אלא מהווים ביטוי למחלה קיימת. לטענתה, חסך שינה היה אולי טריגר לכך שהמחלה עלתה לפני השטח, אך אינו הגורם לה, שכן מדובר במחלה מולדת, שהתפרצותה שכיחה בגיל בו היה החייל, ומשכך, אין קשר סיבתי בין המחלה לתנאי השירות.
השופטת שושנה שטמר דחתה את הערעור. ראשית נקבע, כי התערבות בית המשפט תחומה לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי השירות להתפרצות המחלה.
נפסק, כי למרות שעמדת המומחים בתחום גורסת כי חסך בשעות שינה אינו גורם למחלת האפליפסיה אלא לכל היותר להתקף, הרי שהקשר הסיבתי המשפטי שונה הוא מהקשר הסיבתי הרפואי.
"יתכן שהרפואה איננה רואה קשר בין ההתקף שפרץ עקב העדר שינה לבין המחלה, אולם המשפט (...) רואה קשר סיבתי משפטי בנסיבות אלו, לפיו די בטריגר מתנאי השירות שגרם לתופעת התקף ראשון בנטייה סמויה לחלות, על מנת שהמחלה תיוחס לתנאי הצבא", כתבה השופטת.
נפסק, כי לאור העובדה, שבעת הגיוס לא ידע החייל כי הוא סובל מהמחלה והיה אדם בריא, כאשר ההתקפי המחלה החלו לאחר שצבר חסכים בשינה, הרי שישנו קשר סיבתי משפטי בין התפרצות מחלה לתנאי השירות של החייל, ומשכך, הערעור נדחה כאמור.
לדעתה של עו"ד אילנה בן שושן - גורן "ביהמ"ש המחוזי פסק נכונה, בשל העובדה שעד לגיוסו החייל לא סבל מכל התקף דומה".
היא מסבירה, כי "לאחר סקירה של שורת מקרים דומים ובחינת התקדימים בסוגיה זו, ערכאת הערעור מיישמת כאן את עקרון הגולגולת הדקה, לפיו, גם אם חוסר השינה לא חולל את המחלה, הרי שהוא שימש טריגר להתקפים האפליפטיים".
- ב"כ המערערת: עו"ד שולמית שושני
- ב"כ המשיב: עו"ד יוסי עמר
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל (משרד הביטחון - קצין התגמולים) נ' מ' ק'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.