במשך דקות ארוכות המציל לא הבחין בילד בן 13 שטבע בבריכה ומת. לאחר שנגזרו עליו 10 חודשי מאסר ביהמ"ש המחוזי המיר את העונש ב-9 חודשי עבודות שירות
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה חלקית ערעור שהגיש אדם שהועסק כמציל בבריכה והורשע בגרימת מוות ברשלנות. ביומו הראשון בתפקיד טבע בבריכה ילד כבן 13 לאחר שבמשך דקות קריטיות המציל לא שם לב למתרחש. השופטים דחו את הערעור על ההרשעה אך הקלו בעונשו של המציל וקבעו שהוא יירצה 9 חודשי עבודות שירות ולא מאסר מאחורי סורג ובריח.
האירוע הטרגי התרחש במאי 2017, יום שישי בשבוע, בבריכת "תפארת הבריכה" בפתח תקווה.
בבריכה לא היה מכשיר דפיברילטור כמתחייב בחוק. המציל אמר זאת למנהל הבריכה לפני שהחל בעבודתו, וזה הבטיח לו שיטפל בעניין אך לא עשה כן.
על פי כתב האישום, הילד (יליד שנת 2004) הגיע לבריכה עם קבוצת חברים במסגרת יום גיבוש לימודי. בסמוך לשעה 16:00 הוא החל לשחות באזור המים העמוקים משפת הבריכה השמאלית לעבר השפה הימנית, מכיוון ישיבתו של המציל.
בצילומי האבטחה ניתן היה להבחין כי הילד התקשה בשחייה. באותו זמן המציל ישב בסוכת המציל, מטרים ספורים ממסלול השחייה של הקטין. כשהגיע הילד למחצית הבריכה, הוא נעצר והחל לחבוט במים בחזקה ולהניף את ידיו באוויר בניסיון שלא לטבוע. לאחר כדקה, משאפסו כוחותיו, הוא שקע לקרקעית הבריכה שם שהה במשך כ-2 דקות וחצי מבלי שאיש מבחין במתרחש. רק אז נקרא המציל לעזרה על ידי אחד המתרחצים. הוא קפץ לבריכה ומשה את הקטין מהמים כשהוא מחוסר הכרה וללא דופק ונשימה. מאמצי ההחייאה כשלו.
בית משפט השלום בפתח תקוה הרשיע את המציל בגרימת מוות ברשלנות. הוא דחה את טענת המציל כי היה בבריכה עומס חריג וקבע שלמציל היה שדה ראיה ללא הפרעה לעבר האזור שבו שהה המנוח.
בגזר הדין ציין בית המשפט כי המציל לא פעל כמציל סביר כדי למנוע את טביעת הילד ולא ברור מה גרם לו שלא להבחין בהתנהלות הקטין. בית המשפט הטיל על המציל עונש מאסר בן 10 חודשים מאחורי סורג ובריח, לצד מאסר על תנאי ופיצוי של 20,000 שקל למשפחת המנוח.
בערעור טען המציל כי לא היה צריך להרשיעו שכן הבריכה הייתה עמוסה מאוד עד כדי "טירוף" והוא פעל כמציל סביר. המציל ביקש להתערב בעונש שהוטל עליו וטען כי רשלנותו נמצאת ברף הנמוך שכן לא ביצע פעולה מסיחת דעת והיה צמוד כל העת לעמדת המציל.
מעט תשומת לב
השופט יורם צלקובניק שכתב את דעת הרוב לא מצא בסיס להתערב בעצם ההרשעה. "במשך כשלוש דקות, לא היה למערער כל קשר עין עם המנוח, וחרף תנועות המצוקה, שהמערער תורגל בזיהויין נוכח הכשרתו, לא עשה דבר כדי למנוע טביעת המנוח", כתב. הוא הדגיש שעם מעט תשומת לב, המערער היה עשוי להושיע את הילד.
למרות זאת, באשר לעונש קבע השופט כי ניתן להורות על הפחתת העונש ונשיאתו בדרך של עבודות שירות, תוך התחשבות בכך שלנוכח מספר המקרים המועט מסוג זה, לא מתקיימים צורכי הרתעה מובהקים.
השופט גם הביא בחשבון את העובדה שהמערער מנסה לשקם את חייו ומתמודד עם בעיות משפחתיות מורכבות (מפרנס את אמו ואחיו הנכה).
בסיכומו של דבר קבע השופט שהמערער יישא תקופת בת 9 חודשי עבודות שירות. אין שינוי ברכיבי העונש הנוספים.
השופטת דנה מרשק מרום הצטרפה לפסק הדין. השופט דרור ארד-אילון סבר בדעת מיעוט שיש להפחית את העונש ל-5 חודשי עבודות שירות.
- ב"כ המערער: עו"ד ציון אמיר
- ב"כ המדינה: מפרקליטות מחוז מרכז, עו"ד איציק מורדוך
עו״ד מוסא דקה
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין