המדינה נזכרה להגיש כתב אישום נגד מעסיקים שמונה שנים לאחר שתפסה אצלם עובדים זרים ללא היתר. בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לא הסכים לשתף עמה פעולה.
מספר עובדים זרים, שעבדו בחברת הבנייה "י.ד. כהן", נתפסו בשנת 2004 כשאין בידם אישור העסקה, ולטענת המדינה הועסקו בשכר נמוך משכר המינימום, ללא חוזה עבודה ומבלי שסופקו להם מגורים הולמים.
לשאלות על היתרי עבודה לעובדים זרים:
פנה ל- עו"ד עובדים זרים
המדינה הטילה על החברה קנס מנהלי כעבור שלוש שנים. החברה סירבה לשלמו, וכעבור שנה הגישה בקשה להישפט. אלא שכתב האישום הוגש נגדה ונגד שניים ממנהליה רק ב-2012, ארבע שנים מאז הבקשה.
בכתב האישום טענה שהחברה הפרה את חוק העובדים הזרים, כאשר העסיקה את העובדים ללא היתר ונמנעה מלספק להם תנאי עבודה הוגנים. למנהלים ייחסה המדינה עבירה של הפרת חובת הפיקוח.
הנאשמים ביקשו לבטל את כתב האישום בטענה שעילת התביעה התיישנה. לדבריהם, מיום העבירות המיוחסות להם בכתב האישום ועד להגשתו עברו שמונה שנים, ומאז יום הטלת הקנס – מעל חמש שנים, כאשר תקופת ההתיישנות עומדת על חמש שנים.
לחלופין, טענו הנאשמים כי יש לבטל את כתב האישום עקב השיהוי הרב בהגשת כתב האישום, שכן בשל חלוף הזמן הרב אין ביכולתם להתגונן כהלכה מול האישומים, מה גם שאותם עובדים כבר ממזמן אינם בארץ ויהיה קושי רב לאתר אותם כדי שיעידו במשפט.
המדינה דחתה את טענות הנאשמים, וטענה כי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל משנת 2008, עת הגישה החברה בקשה להישפט ומאז שעברו רק ארבע שנים. המדינה גם לא הסכימה עם הטענה שהשיהוי בהגשת כתב האישום פגע בזכות הנאשמים להתגונן, וציינה כי כבר משנת 2004 הם ידעו שמתקיים נגדם הליך פלילי, והיה עליהם להיערך לכך כראוי.
למה חיכתה?
השופט אורן שגב הבהיר כי העבירות שבגינן הוגש כתב האישום הן עבירות מנהליות מסוג עוון, עליהן חלה תקופת התיישנות של חמש שנים, שמתחילה להיספר מהרגע שבו ביקשה החברה להישפט. בכך, קיבל השופט את טענת המדינה.
ואולם, מי שביקשה להישפט היא החברה עצמה ולא מנהליה. משכך, בהתייחס אליהם תקופת ההתיישנות החלה להיספר מיום הטלת הקנס, ומאז חלפו שמונה שנים. משכך, העבירות המיוחסות למנהלים התיישנו – והשופט הורה על ביטול האישומים נגדם.
בנוסף, מצא השופט לנכון לקבל את טענת השיהוי שהעלתה החברה – הנאשמת. השופט מתח ביקורת על התנהלות המדינה, שלא נתנה הסבר ראוי לסיבה שהביאה אותה להמתין תקופה ארוכה של ארבע שנים, מהיום שבו הגישה החברה את הבקשה להישפט ועד שהואילה בטובה להגיש את כתב האישום.
בנסיבות המקרה, פסק השופט, המדינה גרמה לעינוי דין שכן החברה כבר לא יכולה להתגונן כראוי בחלוף זמן כה רב, לנוכח העובדה שהעובדים כבר מזמן לא בארץ.
לכן, קבע השופט, שאמנם לא חלפה תקופת ההתיישנות אך התנהלות המדינה פגעה בזכויות החברה בצורה קשה.
לפיכך, הורה השופט על ביטול כתב האישום מחמת הגנה על הצדק.
- ב"כ המאשימה: עו"ד אייל נון
- ב"כ הנאשמים: עו"ד שי גרנות
* עו"ד דוד מנע עוסק בדיני עבודה ועובדים זרים.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין