השכן-הנתבע הכחיש שהלם את התובע באגרוף בפניו, אך השופטת האמינה לתובע. עם זאת, הפיצוי ניתן רק עבור כאב וסבל, שכן התובע לא הוכיח נזקים נוספים.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל את תביעתו של אדם שטען ששכנו היכה אותו ושבר את אפו, והורה לשכן לפצות אותו ב-45,000 שקל בגין הכאב והסבל שגרם לו.
השופטת יסכה רוטנברג דחתה את גרסת השכן-הנתבע, שהכחיש את האירוע כפי שתיאר אותו התובע. עם זאת, השופטת פסקה לתובע סכום נמוך בהרבה מזה שתבע, וזאת מאחר שבניגוד לטענתו, לא הוכח כי נגרם נזק לשיניו כתוצאה מהאירוע.
מדובר בסכסוך שכנים שנמשך שנים רבות, ואף ניטש בין התובע לבין אביו של הנתבע, שגם הוא נתבע על ידי התובע אולם נפטר במהלך ההליך.
התביעה התמקדה בעיקרה באירוע שהתרחש בתחילת שנת 2013. התובע טען כי הנתבע הלם בו במכת אגרוף וגרם לו לחבלות רבות בפנים, וזאת לאחר שביקש לברר עם הנתבע מדוע הסיר שלטים שתלה התובע בבניין (בהם הזהיר גנבים שבמקום הותקנו מלצלמות אבטחה). כתוצאה מכך הוא פנה לבית החולים תל השומר ונמצא כי הוא סובל מנפיחות בפניו, חתכים בפנים ושבר באף.
בעקבות האירוע הוא תבע משנו 131,820 שקל בגין נזקים שונים ובהם גם נזק כבד לשיניו.
מנגד, הנתבע טען כי הוא דווקא נאלץ להתגונן מפני תקיפת התובע, לאחר שהאחרון ניסה להיכנס לביתו, ותוך שהוא מנסה למנוע ממנו להיכנס פן יפגע באביו.
לאירוע לא היו עדים (אולי מלבד האב המנוח), כך שהשופטת נדרשה להכריע בין "גרסה מול גרסה" של שני בעלי אינטרס מטבע הדברים.
"הודה במקצת"
"אני מקבלת את גרסת התובע, וקובעת שהתובע החליט לעלות לבית הנתבע כדי להבין על שום מה הוא מסיר מהקיר את השלטים שהוא תולה. הנתבע פתח את דלת הבית והחל לתקוף את התובע ולהלום בו ללא כל הצדקה ולא כהגנה עצמית כטענתו", קבעה השופטת רוטנברג.
לאחר שבחנה היטב את עדויות הצדדים, השופטתסברה כי התובע מסר עדות אמינה ועקבית, בעוד שהנתבע מסר גרסה מלאת סתירות לגבי פרטים מסוימים של האירוע, למשל תחילה טען להגנה עצמית ומאוחר יותר טען כי התובע נחבל כשברח ונפל במדרגות.
כמו כן, השופטת הבהירה כי בחקירתו בבית המשפט הנתבע אף "הודה במקצת במיוחס לו", כלומר לא הכחיש שנתן לתובע מכה.
בנוסף, גרסת התובע התיישבה עם התיעוד הרפואי מחדר המיון.
עם זאת, השופטת דחתה את טענות התובע בדבר נזק לשיניו, וזאת לנוכח חוודת דעת מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי אין קשר סיבתי כלשהו בין המקרה לבין המצב של שיניו, והנושא אף לא עלה בזמן אמת כאשר התובע הגיע לחדר המיון.
כמו כן, השופטת הבהירה כי התובע לא הוכיח את הנזקים הממוניים הנוספים שתבע, והם הוצאות נסיעה, אובדן ימי עבודה וטיפולים רפואיים.
לפיכך, השופטת פסקה לזכות התובע פיצוי בסך 35,000 שקל בגין הכאב והסבל שנגרמו לו, וכן חייבה את הנתבע לשלם הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אגבאריה חוסיין
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין