בעלי שטח הופתעו לגלות כי גודלו שונה מזה שצוין בפניהם בעת שרכשו אותו. אילו היו בודקים לעומק את כלל הנתונים שהוצגו בפניהם טרם הרכישה, היו חוסכים מעצמם הליכים משפטיים ארוכים שבסופם זכו רק בפיצוי חלקי.
בית משפט השלום בבאר-שבע קיבל חלקית תביעה שהוגשה כנגד בעליו הקודמים של שטח באשקלון שהציגו מצג כוזב בפני הרוכשים בנוגע לגודלו. השופטת נעם חת-מקוב קבעה כי הרוכשים יפוצו בגין הפער בהפרשי השווי בין גודל השטח שסברו שרכשו לבין גודלו בפועל.
הסיפור שממחיש מדוע חשוב לבדוק לעומק לפני שמחליטים לסגור עסקאות מתחיל ב-1971, כאשר שני אחים רכשו מגרש באשקלון בגודל 1,043 מ"ר ורשמו במרשם המקרקעין שמחצית ממנו (521 מ"ר) שייך לאחד מהם, ואילו המחצית השנייה התחלקה באופן שווה בין האח השני לבין אישתו.
ואולם בפועל, עקב סיבות תכנוניות האחים ערכו הסכם לפיו אחד מהם קיבל 750 מ"ר והיתרה חולקה באופן שווה בין האח השני ואישתו, מבלי לרשום זאת במרשם המקרקעין.
ב-1986 האח בעל השטח הגדול יותר במגרש (750 מ"ר) מכר את חלקו למשפחה אשר מכרה אותו בהמשך לזוג נשוי.
ב-2010 בני הזוג מכרו את חלקם במגרש וציינו בפני הרוכשים כי אף שהם רשומים כבעלי זכויות במחצית מהשטח (521 מ"ר), הם למעשה זכאים ל-750 מ"ר ממנו.
לאחר זמן מה, הרוכשים גילו להפתעתם כי בשונה ממה שנאמר להם - גודל שטחם הוא 647 מ"ר. על כן, בפברואר 2013 הם פנו לבית משפט השלום בבאר שבע על מנת שיורה למוכרים לשלם להם 342 אלף שקל עבור הפרשי הגודל.
התובעים טענו כי המוכרים הטעו אותם במודע לגבי גודל השטח ואף הסתירו מהם שלא ניתן לשנות את רישומו ואת העובדה שמיצו את זכויות הבנייה בו.
בתגובה, המוכרים-הנתבעים טענו כי הציגו בפני התובעים את מצב השטח כפי שהוא, הן בפן המשפטי והן בפן התכנוני. להוכחת דבריהם, המוכרים הצביעו על הסכם המכר, בו התובעים הצהירו כי בדקו ואימתו את הדברים שאמרו להם לפני שהעסקה הושלמה. עוד נטען כי לא הסתירו את העובדה שזכויות הבנייה בשטח מוצו.
הסתירו מהתובעים
השופטת חת-מקוב מינתה מומחה מטעמה שהעריך כי הפער בהיקף זכויות הבנייה בין השטחים עומד על 44 אלף שקל, אולם ציין כי במידה שייקבע כי התובעים הם הבעלים של 750 מ"ר, שווי הפער יגדל ויעמוד על 232 אלף שקל.
בהמשך, השופטת בחנה את המסמכים שהוצגו בפניה ומצאה כי שנים רבות לפני מכירת השטח, הנתבעים ידעו את גודלו האמיתי והתנהלו באופן לקוי כשבחרו להסתיר זאת מהתובעים. קביעה זו הסתמכה על כך שבהסכם המכר צויין כי השטח בגודל 750 מ"ר ללא כל איזכור לכך שגודלו בפועל הוא 647 מ"ר.
ואולם, השופטת חת-מקוב התרשמה כי בניגוד לטענתם, התובעים לא היו מתקשים לרשום את השטח בהתאם לגודלו האמיתי במרשם המקרקעין.
לפיכך נקבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הפער בין שווי השטח בפועל לעומת שוויו לפי הסכם המכר. עם זאת, השופטת החליטה שלא לפסוק לתובעים פיצוי על עוגמת הנפש שחוו ובגין זכויות הבנייה שלכאורה נשללו מהם, מאחר שמלכתחילה רכשו את השטח ללא זכויות בנייה, ויתרונותיו עולים על חסרונותיו.
בסופו של דבר, הנתבעים חויבו לשלם לתובעים 47 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,500 שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד דרורי, עו"ד ורז'ינסקי ועו"ד אורלנד
- ב"כ הנתבעים:עו"ד סער רשף
עו"ד אמיר שקד
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.