הטענות בשימוע היו "כלליות מדי" – העובד יפוצה בעשרות אלפי שקלים

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל באחרונה חלק מתביעתו של עובד שטען כי פיטוריו מחברת הסטרטאפ בה עבד שנה וחצי היו בניגוד לחוק ולפיכך מגיעים לו פיצויים.

בינואר 2012 חתמה "אורסנס", חברת הזנק המפתחת מוצרים רפואיים חדשניים, על הסכם עבודה עם מנהל מכירות חדש. יחסי העבודה היו מצוינים והמנהל קצר שבחים רבים על פועלו, לדבריו, עד הגיע יוני 2013 – החודש שבו זומן לשימוע לפני פיטורים.

מנהל המכירות הופתע לקבל זימון לשימוע בהתחשב בכך שזמן קצר לפני כן הוא סגר עסקאות רבות שעתידות היו להכניס לו ולחברה הרבה מאוד כסף. החברה גם העלתה את שכרו באותה תקופה ונתנה לו בקבוק יין לאחר שיחה עם המנכ"ל, שלא רמז במילה על חוסר שביעות רצון מתפקודו.  

מספר חודשים לאחר פיטוריו בפועל הוא הגיש נגד החברה תביעה בה טען כי פוטר בחוסר תום לב וללא סיבה מוצדקת, כנראה כדי לחסוך לעצמה מלשלם לו את עמלות המכירה עבור עסקאותיו (שלפי הנהלים היו חלקן היו אמורות להתקבל אצלו רק בסיום העסקה).  

התובע הוסיף כי השימוע שבוצע לו לא היה שימוע תקין שכן הנתבעת העלתה נגדו טענות כלליות בלבד, מה שלא אפשר לו להתגונן כראוי שכן לא נטען בפניו על שום בעיה קונקרטית בעבודתו. לסיום הוא טען כי סכום פיצויי הפיטורים שקיבל היה נמוך ולא כלל את  הבונוסים שצבר לאורך השנה.

אפס ביחסי אנוש

הנתבעת התגוננה מפני התביעה בטענה שהתובע פוטר עקב בעיה חמורה ביחסי אנוש, ולא בגלל העמלות. לדבריה, הוא נהג לדבר בצורה פוגענית לקולגות שלו והיה מסוכסך עם הממונים עליו, ודברים אלו אף צוינו בפניו בשימוע, בו נכח גם עורך דינו. עוד נטען כי הבונוסים שהתובע קיבל לא נחשבים לחלק משכר הבסיס שלו ולכן אין לכלול אותם בחישוב פיצויי הפיטורים.

אך השופטת רוית צדיק, שעיינה בהודעת הזימון לשימוע, סברה כי הנתבעת העלתה בפני התובע טענות כלליות מדי, מבלי לפרט את שם העובדים שנפגעו ממנו או התאריכים הספציפיים שבהם הסתכסך עמם. בעיני השופטת העלאת טענות כאלה אינה מספיקה ופוגעת בזכותו של העובד להתגונן מפני הפיטורים.

"בהעדר פרטים מהותיים לרבות פירוט גרסת הנתבעת ביחס לכל אחד מהאירועים, אין התובע יכול לשכנע את הנתבעת בצדקת טענותיו" כתבה.

השופטת  קיבלה את טענות התובע גם בעניין חישוב הפיצויים והסבירה את ההבדלים בין תוספת "אמיתית" לשכר לבין תוספת שהיא "פרמיה": תוספת "אמיתית" מתווספת לשכר ומשנה את היקפו הרגיל בתמורה לאיזשהו הישג או עשייה ואולם, תוספת שמתקבלת לשכר ללא קשר לעשייה מסוימת, מהווה "שכר בסיס".

התובע הוכיח כי הבונוסים שהתווספו לשכרו לא היו קשורים לעשייה מסוימת והחברה לא ציפתה ממנו לדבר בעקבות קבלתם. לפיכך, נקבע כי הבונוסים היו חלק משכרו הבסיסי והיה על הנתבעת לחשב אותם בפיצויים הפיטורים שלו.    

טענותיו של התובע לפיהן על הנתבעת לשלם לו את סכום העמלות שעתיד היה להרוויח, בגובה כחצי מיליון שקל - לא התקבלו אך הוא לא יצא בידיים ריקות, השופטת פסקה לו הפרשי פיצויים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין עקב הפגם בשימוע, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בסך הכל הנתבעת תשלם לו כ-90 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד ליאת שטיין ועו"ד חן שטיין
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רחל הררי ליפשיץ ועו"ד שירה בורשטיין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין