מטופלת שעברה באיכילוב החדרת צינורית לווריד נותרה עם פגיעה עצבית. בית המשפט קבע שבית החולים התרשל כשלא השאיר אותה להשגחה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה צעירה נגד בתי החולים איכילוב ושיבא שבבעלות המדינה. בפסק הדין נקבע כי הצוות הרפואי באיכילוב התרשל בהחדרת צנתר לזרוע התובעת בין היתר משום שלא השאיר אותה להשגחה. לתובעת נפסקו פיצויים של 552,598 שקל. פיצוי נוסף בסך 150,000 שקל נפסק בגין פגיעה באוטונומיה במסגרת ניתוח שבוצע בשיבא.
התובעת, ילידת 1987, נולדה עם מום שדרתי מסוג ״ספינה ביפידה״ מה שגורם לה בין היתר לדלקות חוזרות בדרכי השתן. ב-2009 היא עברה ניתוח להגדלת שלפוחית השתן בשיבא. בתביעה היא טענה שהניתוח לא היה הכרחי והחמיר את מצבה.
עוד היא סיפרה כי עקב הדלקות התכופות נזקקה להחדרת אנטיביוטיקה דרך הוריד לעתים קרובות. בספטמבר 2013 ובמטרה להקל עליה עברה הליך של החדרת צנתר מרכזי באזור בית השחי באיכילוב. בעקבות זאת נגרם לה נזק לעצב והיא נותרה עם תחושת נימול, כאבים ומגבלות ביד.
התובעת טענה כי החדרת הצנתר בוצעה ברשלנות מכיוון שהרופא לא נעזר במכשיר אולטרה סאונד לאורך כל הפעולה. לדבריה, היא שוחררה לביתה מיד לאחר הפרוצדורה אף שהתלוננה עוד בבית החולים על כאבים ביד ותחושת נימול.
בהמשך נאלצה לעבור ניתוח לשחרור העצב אך הוסיפה לסבול מכאבים באזור הזרוע, חוסר תחושה בצד הזרוע הפנימי והגבלה בתנועות.
בית החולים איכילוב טען בתגובה כי התובעת סובלת מסיבוך נדיר שלא נגרם מהחדרת הצנתר. לדבריו, הפעולה בוצעה כראוי על ידי רופא מומחה מנוסה תוך שימוש באולטרה סאונד ששיקף כנדרש את העצבים באזור.
לטענת בית החולים הסיבוך לא נגרם ישירות מהחדרת הצנתר אלא כתוצאה משטף דם שהתפתח במקום לאחר מכן ולא ניתן היה למנוע את הנזק.
10 דקות
השופטת אירית קלמן ברום מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי מהחומר הרפואי עולה שהתובעת החלה לסבול מכאבים ביד עשר דקות לאחר הפעולה. סביר להניח כי אם התובעת הייתה נשארת להשגחה של 20 דקות או חצי שעה הכאבים היו מופיעים כשהיא עדיין שם וזוכים להתייחסות.
השופטת ציינה כי לפי חוות הדעת הוצאת הצנתר מוקדם יותר הייתה יכולה למנוע את הנזק העצבי.
עוד כתבה השופטת כי שילוב הנתונים וביניהם הסיבוך הנדיר, פרטים מעטים בדוח הפעולה, תלונות על כאבים במהלך הפרוצדורה, שימוש מוגבל באמצעי הדמיה ושחרור התובעת ללא השגחה מצדיקים להעביר את נטל ההוכחה כי לא הייתה התרשלות לנתבעת, והיא לא עמדה בו.
השופטת קבעה כי התובעת נותרה עם נכות נוירולוגית של 14.5% וחישבה את הנזק בהתאם לתוחלת חיים עד גיל 60 בשל הנכות המולדת.
בגין הרשלנות באיכילוב המדינה חויבה לשלם לתובעת סך של 552,598 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% והוצאות.
התביעה נגד שיבא נדחתה ברובה לאחר שנקבע כי לא הייתה רשלנות בביצוע הניתוח עצמו. עם זאת, התובעת זכתה בפיצוי של 150,000 שקל על פגיעה באוטונומיה משום שלא קיבלה מידע רחב ומקיף יותר באשר לטיפולים האלטרנטיביים האפשריים ועל הסיכון לחלות בסרטן בעקבות ההליך.
לפסק הדין המלא בתיק 16552-03-16
- ב״כ התובעת: עו״ד אופיר בן משה
- ב״כ המדינה: עוה"ד יוסף נוילנדר ואסתי לחאם ממשרד ויסגלס-אלמגור
עו״ד אורלי לאש
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.