האישה הגיעה ללדת את בנה הבכור ברמב"ם. היא עברה ניתוח קיסרי דחוף בשלב השני שלה הלידה, מה שגרר קרעים וגרידה של חלל הרחם. ביהמ"ש פסק לטובתה פיצוי על פגיעה באוטונומיה
לפני כ-11 שנה בני זוג הגיעו ללדת את בנם בבית החולים רמב"ם שבבעלות המדינה. בשל האטות דופק הוחלט לבצע ניתוח קיסרי בשלב שבו הייתה פתיחה מלאה, מה שהוביל לסיבוך רפואי שהפך את האישה לעקרה. השופט מוחמד עלי קבע שלא הייתה רשלנות בטיפול ביולדת אך פסק לטובתה פיצוי על פגיעה באוטונומיה. בפסק הדין נכתב כי היה נתק בין הטיפול הרפואי שניתן ליולדת לבין המידע שהגיע אליה, ולא הוסברו לה הסיכונים שעמדו בפניה.
בספטמבר 2010 הגיע זוג צעיר למרכז הרפואי רמב"ם. האישה הייתה בשבוע הארבעים להריונה הראשון. תחילה היא הייתה במעקב במחלקת יולדות וכעבור יומיים הוכנסה לחדר לידה. כשעה וחצי לאחר תחילת השלב השני של הלידה, שלב שבו צוואר הרחם פעור לכדי 10 ס"מ, היא הובהלה לניתוח חירום במהלכו יולד התינוק כשהוא בריא.
לאחר הניתוח האישה אושפזה ל-5 ימים נוספים ושוחררה. כעבור 9 ימים היא הובהלה שוב לבית החולים בעקבות דימום מסיבי והייתה בסכנה ממשית. היא הוכנסה לחדר הלם ולאחר מכן לחדר ניתוח ובוצעו פעולות כירורגיות לאיתור מקור הדימום ועצירתו. בין היתר, בוצעה גרידה של חלל הרחם. בסופו של דבר איתרו המנתחים את מקור הדימום ועצרו אותו. בעקבות הגרידה סבלה האישה מתסמונת אשרמן ואיבדה את יכולת הפריון.
בתביעה שהגישו נגד המרכז הרפואי והמדינה טענו היולדת ובעלה (שבהמשך הביאו בת נוספת בפונדקאות) כי הצוות התרשל בטיפול הרפואי שהעניק לה. טענותיהם התמקדו במעקב הרפואי ובטיפול שניתן במהלך האשפוז לקראת הלידה וכן במעקב ובטיפול לאחר שעברה את הניתוח הקיסרי.
בנוסף דרשו התובעים פיצוי על פגיעה באוטונומיה. לטענתם, הצוות הרפואי לא עדכן אותם לפני הניתוח הקיסרי כי יש בעיה כלשהי, והיולדת הייתה תחת הרושם שהכל תקין. בנוסף לדבריהם לא הוסברו להם הסיכונים הכרוכים בניתוח קיסרי בשלב המתקדם בו הייתה האישה, ולא סופקו להם הסברים על הסיכון לדימום פנימי ועל משמעות בדיקות למעקב אחר דימום.
סיכונים משמעותיים
השופט מוחמד עלי מבית משפט השלום בקריות דחה את טענות התובעים כי הייתה התרשלות בטיפול בתובעת אך פסק לה פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
השופט הדגיש כי לא ניתן להדיר מהמטופל מידע חיוני בנוגע לסיכונים שהוא ניצב בפניהם, גם אם דרך הטיפול שנקט הצוות הרפואי היא סבירה ומקצועית
"התמונה שנפרשה מן הראיות מלמדת, כי לתובעים לא ניתן מידע בסיסי ומהותי לגבי מצבה של התובעת, לגבי הסיכונים בפניהם עמדה ולגבי האפשרויות העומדות לפניה", כתב. הוא הדגיש כי הסיכונים בהם הייתה נתונה התובעת לא היו מבוטלים או זניחים אלא משמעותיים.
כך, בין היתר, במשך 4 שעות שלפני הניתוח הקיסרי לא נערך מעקב רפואי אחר מצבה של התובעת, מה שמלמד על אי מסירת מידע. זאת ועוד, לאורך כל תקופת אשפוזה היה מעין נתק בין הטיפול הרפואי שניתן לתובעת לבין המידע שהגיע אליה.
השופט קבע שנסיבות המקרה מחייבות פסיקת פיצוי על הצד הגבוה, וקיבל את עתירת התובעים במלואה בכל הנוגע לראש נזק זה, סך של 150,000 שקל.
המדינה חויבה בנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל ובהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ט' טרייבנד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד א' כצנלסון
עו"ד ירון מויאל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין