לפסק הדין בעניין יבטח בע"מ נ' חבושה
ביה"ד הארצי לעבודה אישר באופן חריג, ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת השמירה 'יבטח', בגין אי הפרשה לפנסיה, וקבע: בנסיבות בהן מעסיק לא מקיים את תנאי ההסכם הקיבוצי ופוגע בזכויות עובדיו, שיקולי הצדק מאפשרים לנהל נגדו תובענה ייצוגית.
עובד שהגיש תביעה נגד חברת השמירה 'יבטח בע"מ', בין היתר בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, ביקש לאשר את ניהולה כתובענה ייצוגית, וביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל את הבקשה. על כך הגישה חברת השמירה ערעור לבית הדין הארצי, בו טענה, כי היא חתומה על הסכמים קיבוציים המסדירים את סוגיית ההפרשות לקרן הפנסיה, ומאחר וחוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר לנהל הליך ייצוגי הנוגע לזכויות עובדים כשישנו הסכם קיבוצי, לא ניתן לנהל נגדה תביעה ייצוגית.
ההסתדרות הצטרפה לטיעוני החברה והוסיפה, כי לא ייתכן שעובד יגיש תובענה ייצוגית מבלי שפנה אליה קודם לכן, וכי הדרך הנכונה לנהל את ההליך היא במסגרת סכסוך קיבוצי.
העובד טען, כי החברה לא הפרישה לעובדיה את תגמולי הפנסיה כפי שהתחייבה, ונוכח העובדה שזכויות עובדי ענף השמירה מופרות תדיר, יש הצדקה לאשר את ניהול התובענה כייצוגית למרות קיומו של הסכם קיבוצי.
בדיון שהתקיים בבית הדין, הודיעה החברה כי ביוני 2011 נחתם הסכם עבודה קיבוצי בין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה לבין ההסתדרות, והבטיחה כי תקיים אותו, ולפיכך טענה, כי דרך המלך לפתור את המחלוקת, היא באמצעות ההסתדרות. העובד הגיב, כי מדובר בהסכם למראית עין, שאינו מונע את קיפוח זכויות העובדים.
ההסכם היה 'אות מתה' מבחינת החברה
"מאז כניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות הוגשו תביעות רבות של עובדי שמירה- עובדי קבלן המוחלשים ביותר(...) או אז התברר שכל חברות השמירה שנגדן הוגשו התובענות לא שילמו לאורך כל השנים עבור ההפרשות לפנסיה של העובד (...)", כתבה השופטת ורדה וירט-ליבנה וקבעה, כי חרף קיומם של הסכמים קיבוציים, הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת היא בדרך של תובענה ייצוגית, וזאת נוכח ההפרה הגסה והשיטתית של זכויות העובדים בענף השמירה והאבטחה.
נפסק, כי הסיבה לכך מקורה בעובדה, שהחברה לא פעלה על פי ההסכמים הקיבוציים בפועל, ולפיכך הרציונאל שמאחורי ההוראה המחריגה ניהול תובענה ייצוגית כשישנו הסכם קיבוצי, אינו מתקיים.
"קשה לקבל תוצאה זו (...) מחד ישלחו את העובד לארגון העובדים, שכמובן אין לו כל כח לאכוף על אותו ארגון לפתוח בהליך של סכסוך קיבוצי, ומאידך תישלל ממנו האפשרות, באמצעות כלי התובענה הייצוגית, לאכוף על המעסיק לשלם לעובדיו במקום העבודה את אותה זכות בסיסית וחשובה מאין כמוה עם השלכות להבטחת עתידם של העובדים באותה חברה לעת זקנתם.", כתבה השופטת וקבעה: ככלל, אין מקום לאשר תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן, אולם כששיקולי הצדק מחייבים זאת, יש להפעיל שיקול דעת זהיר ובמקרים יוצאי דופן, לאשר ניהול תובענה ייצוגית.
עוד נפסק, כי אין בהסכם הקיבוצי החדש כדי לשלול את ניהול התובענה, משום שהיא מתייחסת לשנים 1999-2006, כאשר ההסכם החדש אינו חל רטרואקטיבית, ולפיכך דחיית הבקשה עלולה לקפח חלק גדול מקבוצת העובדים. השופטת דחתה את טענת ההסתדרות כי העובד היה צריך לפנות אליה קודם להגשת התביעה, בין היתר נוכח העובדה שלא דאגה לזכויות עובדי החברה, ולא עשתה די כדי לאכוף את ההסכם הקיבוצי.
לפיכך נפסק, כי התביעה נגד החברה בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה בין השנים 1999-2006 תתנהל בדרך של תובענה ייצוגית כאמור, והחברה חויבה לשלם לתובע שכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
לפסק הדין בעניין יבטח בע"מ נ' חבושה
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.