המתחם שייך לחברת בת של קק"ל והבעל הקים בו מכון לרפואה אלטרנטיבית. ב-2024 הוא יצטרך לפנות אותו ויקבל פיצוי על השקעותיו. אשתו בנפרד הוכרה כשותפה בזכויות השימוש והפיצוי
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בצפת אביבית נחמיאס קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנמצאת בהליכי גירושים, וקבעה כי זכות השימוש במתחם שבעלה שכר והקים בו מכללה לרפואה אלטרנטיבית ושימש גם למגורי המשפחה, היא זכות משותפת. בנוסף, פיצויים שיקבל הבעל מקק"ל לאחר שיפנה את המקום ב-2024 ייכללו באיזון המשאבים.
בני הזוג, הורים ל-8 ילדים, גרו במתחם שבו שלושה מבנים – אחד מהם שימש למגורי המשפחה והאחרים למכללה שהקים הבעל. המתחם שייך היום לחברת הבת של קק"ל הימנותא אבל לפני שנים הוא שכר אותו כדייר מוגן מהנכדה של בעלת הזכויות המקורית שקיבלה מקק"ל זכות שימוש אישית במקום.
מאחר שהעברת הזכויות לבעל הייתה מנוגדת לסיכום עם קק"ל התנהלו בקשר למתחם מספר הליכים משפטיים שבמסגרתם נקבע כי הנכדה לא הייתה רשאית להשכיר אותו לבעל במעמד של דייר מוגן. הליכי פינוי שננקטו נגדו בעקבות זאת הסתיימו בהסכם פשרה שלפיו יוכל להמשיך להשתמש במתחם עם משפחתו עד 2024 ולאחר הפינוי יקבל פיצוי עבור השקעותיו.
לפני כ-3 שנים פרץ בין הבעל לבין אשתו סכסוך וכיום מתנהלים ביניהם הליכי גירושים. בנוסף, בתביעה שהגישה ב-2019 ביקשה האישה להכיר בה כבעלת חצי מזכויות המגורים והפיצויים.
האישה טענה כי הזכויות במתחם משותפות, והיא מבקשת להכיר בחלק שלה כבר עכשיו כיוון נאלצה לעזוב את הבית עם הילדים וכיום היא שוכרת דירה ונמצאת במצב כלכלי קשה כשבעלה לא משלם מזונות ואף צובר חובות.
הבעל טען כי יש לו זכות אישית לדיירות מוגנת שלא כוללת את אשתו והסיבה היחידה שבהסכם הפשרה נכתב שזכות המגורים שייכת גם למשפחה היא שבאותה תקופה היה חולה ורצה לדאוג לאשתו וילדיו למקרה שימות. עוד הוא טען כי האישה ויתרה על זכויותיה כשעזבה את הבית, ושבכל מקרה אי אפשר לדון בזכות הפיצויים במנותק מאיזון משאבים כולל לגבי כלל הזכויות והחובות שלהם.
חוסר איזון כלכלי
סגנית הנשיא אביבית נחמיאס קבעה כי הבעל אינו דייר מוגן. הטענה הזו, הבהירה, כבר נדחתה בהליכים מול קק"ל והזכות שלו בנכס היא אך ורק מכוח הסכם הפשרה שקובע מפורשות שמדובר בזכות משותפת.
השופטת גם דחתה את הטענה שאשתו זנחה את הזכויות תוך שהדגישה כי נאלצה לעזוב משום שבעלה מסרב להתגרש והיא חשבה שזה יקדם את הליכי הגירושים. על כן השופטת קבעה כי האישה זכאית להשתמש בחצי מהמתחם או לחילופין לתשלום חצי משווי דמי השימוש מיום שיצאה מהבית.
באשר לזכות הפיצויים, השופטת ציינה כי לפי הסכם הפשרה היא שייכת לבעל. עם זאת, חצי מהסכום שיחושב עד לגירושים עדיין שייך לה מכוח חוק יחסי ממון.
עוד הוסיפה השופטת כי עקרונית מדובר בזכות שצריכה להיכלל באיזון כולל אלא שבנסיבות המקרה יש מקום להכריע בה בנפרד מטעמי הגינות וצדק. בהקשר זה ציינה השופטת כי יש חוסר איזון כלכלי בין בני הזוג, שכן האישה נאלצה לשכור דירה עם הילדים בזמן שהבעל ממשיך להתגורר במתחם ולא משלם מזונות, ואף עולה חשש שיפעל לרוקן את זכויותיה מתוכן. על כן נקבע כי שווי הפיצוי עד למועד הגירושים יאוזן בין בני הזוג בחלקים שווים.
הבעל חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 8,000 שקלים.
עו"ד יוסף גביזון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין