האישה הגישה את תביעת הגירושין אך הדיינים התרשמו שהגורם לפרידה נעוץ בהתנהגות הבעל, שלא תאמה את אורח חייהם הדתי של בני הזוג
בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה התקבלה תביעת כתובה של אישה שהתגרשה מבעלה ב-2019. הבעל טען כי אינו חייב בכתובה מכיוון שהאישה יזמה את הגירושין אך בית הדין הרבני בבאר שבע קבע שהמניע לסיום החיים המשותפים נעוץ ב"קשר עמוק" שניהל הבעל עם אישה אחרת במהלך הנישואים ואורח חייו המתירני. הוא ישלם לאשתו כתובה של 250,000 שקל בניכוי 10,000 שקל שקיבלה בהליך איזון המשאבים.
בני הזוג היו נשואים מעל 20 שנה. ב-2018 פתחה האישה בקשה ליישוב סכסוך וכחודשיים לאחר מכן עזב הבעל את הבית. ב-2019 האישה פתחה את תיק הגירושין והצדדים התגרשו בתחילת יוני של אותה שנה, תוך הסכמה שעניין הכתובה יידון מאוחר יותר.
האישה סיפרה כי נאלצה להתמודד במשך חיי הנישואים עם חיי חברה של הבעל שלא תאמו את אורח החיים הדתי שעל פיו בנו את ביתם.
היא הוסיפה שהבעל נהג לשתות לשכרה ונעדר הרבה לילות, וכמו כן, מנע ממנה יחסי אישות. היא גם ציינה שסבלה מהתעללות נפשית מצידו. לטענתה, למרות זאת ניסתה לשמור על התא המשפחתי, עד שהמצב הפך לבלתי נסבל. היא הוסיפה שבתקופה האחרונה לחיי הנישואים הבעל ניהל קשר עמוק עם אישה נשואה וזה היה השלב בו לא יכלה עוד.
הבעל טען לעומת זאת כי האישה היא זו שניהלה קשר עם גבר מעבודתה. לדבריו, היא נהגה לקלל אותו, והיא זו שמנעה קיום יחסי אישות. הוא הוסיף שהקשר עם האישה הנשואה היה חברי.
הוא האשם
הדיינים אהרן דרשביץ, עובדיה חפץ יעקב ואברהם צבי גאופטמן הבהירו שהאישה אמנם פתחה את תיק הגירושין אך הבעל הוא האשם בפירוק חיי הנישואים כתוצאה מהתנהגות בלתי ראויה, ולכן הוא חייב בכתובת אשתו.
כך, בין היתר, הבעל בחר ביוזמתו לעזוב את דירת הצדדים כשמונה חודשים לפני שהאישה פתחה את תיק הגירושין. בדיון הוא לא הסביר מדוע עזב באופן חד צדדי את הדירה המשותפת, והמשמעות היא שהוא "מרד" באשתו זמן רב לפני שהיא פתחה את התיק, לא ניסה לפייס את אשתו ולא ביקש לפנות להליך טיפולי.
בנוסף קיבלו הדיינים את טענת האישה שהבעל ניהל קשר משמעותי עם אישה נשואה אחרת בהיותו נשוי. הם ציינו שהבעל התחמק מלהגיב לטענות האישה על הקשר שניהל עם האישה האחרת. לאחר מכן הוא הודה כי אותה אישה הגיעה לדירתו כארבעה חודשים לאחר שעזב את הבית ולמעלה מחודש קודם פתיחת תיק הגירושין, ואף שהה עמה בחו"ל באותו חדר מלון.
הדיינים הוסיפו ש"הנורמות" לפיהן מתנהל הבעל מלמדות על נכונות טענות האישה ביחס להבלגה ולסבל שסבלה במשך כל חיי הנישואים בשל מתירנותו של הבעל, שסתרה את הערכים להם חונכה.
"לא יעלה על הדעת, שאדם המחזיק עצמו כ"אדם דתי" (ונכונים הדברים לכל אדם מוסרי), מנהל קשר משמעותי עם אשה אחרת נשואה, בזמן שהוא עצמו עדיין נשוי", סיכמו.
הבעל חויב במלוא סכום הכתובה, 250,000 שקל, בניכוי 10,000 שקל ששולמו באיזון המשאבים, ובסה"כ 240,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יוסי מלכה
- ב"כ הנתבע: עו"ד הדס יפרח זנו
עו"ד מרינה גורודצקי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין