חיוב כתובה בבעל אשר הגירושין יצאו בעטיו ודין אומדנא מחמת התחמקויות הבעל

 הנדון: חיוב כתובה בבעל אשר הגירושין יצאו בעטיו,ודין אומדנא הנוצרת מחמת התחמקויות וסתירות בדברי הבעל

בירור העובדות

הצדדים היו נשואים למעלה מעשרים שנה. קודם שנתמצת את טענותיהם בענין הכתובה, נסקור בקיצור את השתלשלות ההליכים המשפטיים:

בסוף יונ' 2018 פתחה האשה בקשה לישוב סכסוך. בחודש אוג' 2018 עזב הבעל את בית המגורים, ובאפר' 2019 פתחה האשה תיק גירושין. הדיון הראשון נערך בחודש יונ' 2019. לפניית ביה"ד לבעל על עמדתו בענין תביעת הגירושין של האשה, השיב: "אני רוצה להתגרש". הצדדים התגרשו בתחילת יונ' 2019, והסכימו שהדיון בעניין הכתובה יערך מאוחר יותר.

תמצית טענות הצדדים כפי שסופר על ידם, הן בדיון הראשון שהתנהל בתיק הגירושין, הן בדיון שהתנהל בתיק הכתובה:

האשה טענה כי נאלצה להתמודד במשך כל חיי הנישואים עם חיי חֶברה של הבעל שלא תאמו את אורח החיים הדתי שעל פיו בנו את ביתם. יתירה מכך, כמה שנים לאחר הנישואין גילתה, לדבריה, כי הוא מנהל קשר עם אשה אחרת. עוד הלינה על כך שהיה נוהג לשתות לשכרה. אף סיפרה כי היה נעדר הרבה בלילות, ומנע ממנה יחסי אישות. עוד תיארה מסכת התעללות נפשית. למרות האמור, ניסתה בכל מאודה לשמור על התא המשפחתי, עד לתקופה שקדמה לעזיבת הבעל את הבית, בה המצב הפך לבלתי נסבל. לטענתה, אף גילתה שבתקופה האחרונה לחיי נישואיהם ניהל הבעל קשר עמוק עם אשה נשואה.

לעומתה, טען הבעל לשעבר כי האשה היא זו שניהלה קשר עם גבר מעבודתה. לדבריו, אף נהגה לקללו, והיא זו שמנעה קיום יחסי אישות. בתגובה, האשה הכחישה את דברי הבעל, לדבריה, דברי הבעל הינם מניפולציה לכך שניסתה לשתף אותו בכך שיש במקום עבודתה אדם בעייתי, שיש להתרחק ממנו. לדבריה, לא היה לה כל קשר עם אותו אדם.

בסיכומיו, הוסיף הבעל לשעבר לטעון כי האשה ניהלה קשר עם אדם נוסף, אשר נישאה לו מספר חודשים לאחר הגירושין. הבעל לא הביא כל תימוכין לדבריו. האשה בתגובה הכחישה נמרצות וטענה כי ההיכרות עם בעלה החדש נעשתה מספר חודשים לאחר הגירושין, באמצעות שידוך.

לשאלת ביה"ד אודות פתיחת הבקשה לישוב סכסוך עוד טרם עזיבת הבעל את הבית, טענה כי בלית ברירה נאלצה לעשות כן, על מנת לפתוח תיקים בבית המשפט בענין הילדים והמזונות.

בפני ביה"ד הופיעו שני חוקרים פרטיים שהעידו על כך שצפו בבעל לשעבר נכנס לדירת מגוריו הנוכחית ביחד עם הנטענת, למשך כשעתיים. הדבר ארע כארבעה חודשים לאחר עזיבתו את הבית, וכחודשיים קודם פתיחת תיק הגירושין. עוד הופיע בפני ביה"ד בעלה של הנטענת, שטען כי ידוע לו בבירור על הקשר שמנהל הבעל לשעבר עם אשתו הנשואה. הוא אף העיד כי ראה אותם כמה פעמים יחדיו.

בירור הדין

חיוב כתובה במצב של "כפל זכויות"

קודם שנדון לגופו של עניין, עלינו להתייחס לטענה מקדמית שהועלתה ע"י ב"כ הבעל לשעבר.

בסיכומי הבעל לשעבר, נטען כי האשה כבר קבלה כספים בסך של כ-350,000 ₪ במהלך השנים ובאיזון הרכושי בביהמ"ש, ומכיון שאין "כפל חיובים" אין לחייב את הבעל לשעבר בתשלום הכתובה, גם את תתקבל תביעת האשה לזכאות בכתובה.

בתגובת ב"כ האשה, נטען שהכספים שקבלה הם מנכסים משותפים הרשומים ע"ש שניהם – הדירה וחשבון השקעה בחברת א' – כך שמדין תורה האשה שותפה בהם, ולא שייך בהם "כפל חיובים", למעט 10,000 ₪ מאיזון זכויות בביהמ"ש.

לאחר עיון במסמכים שהציג ב"כ האשה, טענתה מתקבלת, שלא קבלה אלא סך 10,000 ₪ מנכסים הרשומים ע"ש הבעל [יוער עוד, שהאשה הסכימה לשלם 1,800 ₪ חלקה בארנונה מ-7/18-12/18, כאשר לכאורה הבעל היה עדיין חייב לשלם את הארנונה במלואה עבור משפחתו].

מאידך, יש להעיר כי מפרוטוקול הדיון בביהמ"ש עולה שסכום זה של 10,000 ₪ לא חויב ע"י ביהמ"ש אלא הושג בהסכמת הצדדים, כאשר הבעל ידע שתלויה ועומדת כנגדו תביעת כתובה. זאת ועוד, לטענת האשה מאחר שמדובר בכתובה מלפני כ-20 שנה, יש לבחון את שיעור ההצמדה העומד על כ-50%, על כן יש מקום לשקול לחייב את הבעל במלוא סכום הכתובה.

מבלי להרחיב את היריעה, נציין כי ביה"ד אינו רואה מקום להצמיד את חוב הכתובה, והדברים הובהרו בפסקי דין שונים.

חיוב בכתובה כאשר האשה תבעה גירושין