הורשע בנהיגה בשכרות וזוכה בערעור: "זה היה אחי התאום"

נאשם בעבירות תעבורה טען שאחיו, תאום זהה, ביצע את העבירות והפליל אותו. בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק

בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה לאחרונה מחמת הספק נאשם בנהיגה בשכרות ועבירות נוספות בשל חשש לטעות בזיהוי. המערער, שהורשע בבית המשפט לתעבורה, טען שאחיו התאום הוא זה שביצע את העבירות וכשנעצר התחזה אליו. המדינה טענה שלשוטר היכרות קודמת עם המערער והוא זיהה את תמונתו במסוף המשטרתי. השופט מאזן דאוד שדן בערעור ציין שבהיעדר טביעת אצבע או ראייה פורנזית אחרת הקושרת את המערער באופן בלעדי לעבירה, והעובדה שמדובר בתאומים זהים נוצר החשש לטעות בזיהוי, שמצדיק לזכות את המערער.

המערער הורשע בבית משפט לתעבורה בחדרה בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בשכרות (בשל סירוב להיבדק) ונהיגה ברכב ללא ביטוח. לפי כתב האישום, בשעת לילה בנובמבר 2016 נהג הנאשם בקלות ראש ונעצר לביקורת משטרתית. הוא נדרש על ידי שוטר להיבדק להימצאות אלכוהול בגופו וסירב.

בית המשפט לתעבורה דחה את טענות ההגנה שלו וגזר עליו 3 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון למשך שנה, פסילה על תנאי וקנס.

בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, טען המערער שהייתה כאן טעות בזיהוי. לדבריו, מי שביצע את העבירות היה למעשה אחיו התאום שזהה לו לחלוטין.

לטענת המערער, השוטרים בשטח ובתחנת המשטרה לא זיהו את הנהג ברכב לפי תעודת זהות או רישיון נהיגה אלא הסתמכו על פרטים מזהים שמסר להם בעל פה, ואימתו את זהותו לפי תמונה במסוף המשטרתי. הוא הוסיף כי השוטר שעיכב את הנהג ידע שיש לו אח תאום זהה ולכן היה צריך לזהות אותו גם באמצעי זיהוי פוזיטיבי כמו טביעת אצבע.

המדינה ביקשה מנגד לדחות את הערעור. היא טענה שהשוטר מכיר את המערער מאירועים קודמים, ראה את תמונתו, זיהה אותו פנים אל פנים, ואין ספק בזיהוי. לטענתה כאשר נעצר הנהג וזוהה על ידי השוטר הוא ניסה להימלט וזה יוצר ידיעה חיצונית שקושרת את הנהג לזהות המערער. עוד ציינה המדינה שבחקירות מאוחרת יותר של המערער בנוגע לאירוע הוא קשר עצמו לחקירה שהתקיימה מיד לאחר ביצוע העבירה. היא הסבירה שלא שנלקחה מהנהג טביעת אצבע, ככל הנראה מאחר שהמכשיר לא היה תקין.

מחדל חקירתי

השופט דאוד קיבל את הערעור וזיכה את המערער מחמת הספק. הוא ציין שבהיעדר אמצעי זיהוי פוזיטיבי כמו טביעת אצבע, כאשר מדובר בתאומים זהים, נוצר ספק של טעות בזיהוי ולכן החשש לטעות, גם אם בתום לב, מצדיק לתת למערער ליהנות ממנו.

השופט ציין כי העבודה שהנהג לא זוהה לפי תעודת זהות ולא נלקחה ממנו תביעת אצבע, למרות שהשוטר ידע שיש לו אח תאום זהה, מהווה מחדל חקירתי שמטיל ספק רב בזהות החשוד שנתפס ביום האירוע ומעורר ספק סביר.

הוא התייחס לטענת המדינה שהמערער קשר עצמו לחקירה קודמת שנערכה, וציין כי נערכו לו כמה חקירות ויתכן וקשר עצמו לאחת מהן ולאו דווקא לחקירה שנערכה מיד לאחר האירוע.

• ב"כ הנאשם: עו"ד פיינבלט
• ב"כ המדינה: עו"ד ארנון בהרב

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין