ההורים טענו כי רופאי "כללית" וצוות בית החולים התרשלו בכך שלא שלחו אותם לבדיקות לנוכח היקף ראש קטן באולטרסאונד. אלא שהשופטת השתכנעה שמדובר בממצא שהתפתח אחרי הלידה.
השופטת בלהה טולקובסקי מביהמ"ש המחוזי בלוד דחתה תביעת רשלנות רפואית של הורים לילד בן 11 הסובל משיתוק מוחין ופיגור שכלי קשה, לאחר שקבעה הרופאים שהיו מעורבים בהריונה של אמו ולידתו פעלו כשורה.
בנם של התובעים נולד בביה"ח איכילוב בשנת 2006 בניתוח קיסרי. מעקב ההריון בוצע במרפאות "כללית". במהלך השבוע ה-37 להריון, רופא קופ"ח הפנה את התובעת למיון בשל ממצא חריג של היקף הראש. בבית החולים בוצע אולטרסאונד נוסף שהראה שהיקף ראש העובר בטווח הנורמה אולם לנוכח חשד לעצירה בגדילת הבטן ומיעוט במי שפיר, הוחלט ליילד את העובר.
בשנת 2013 ההורים הגישו את תביעתם נגד כללית ומדינת ישראל (מפעילת בית החולים). באמצעות עוה"ד שלומית ברק וד"ר מיכאל צור, התובעים טענו כי מעקב ההריון היה רשלני ולקה בהתעלמות מפער הולך וגדל בהיקפי ראש העובר החל מהשבוע ה-30 להריון.
בנוגע לבית החולים, נטען כי לנוכח פער של יותר משתי סטיות תקן בגודל הראש, התובעים טענו כי צריך היה להפנות אותם לבדיקות נוספות כמו סקירת מוח ו-MRI, שהיו מאתרות פתולוגיה מוחית.
לטענת התובעים, רופאי בית החולים התרשלו בכך שלא אבחנו את העובר כחולה במיקרוצפליה – ראש קטן מהממוצע לבני אותו גיל – ולא הציגו לתובעים את האפשרות להפסקת הריון.
כללית, שיוצגה על ידי עוה"ד תמי קרת-ארד וקרין בר ממשרד נשיץ, ברנדס ושות', טענה כי מעקב ההריון היה מקצועי לגמרי, לא היה כשל אבחנתי כלשהו, וכאשר אובחן חשד לפיגור בגדילה – בשבוע ה-37 להריון – התובעת הופנתה לבית החולים.
המדינה – שיוצגה על ידי עוה"ד טל בוקשטיין ממשרד סהר, סטוביצקי ושות׳ – טענה כי צוות בית החולים פעל ללא דופי, בהתאם למצב הרפואי שנראה בפניו בזמן אמת. טענתה הייתה בין היתר כי התינוק נולד עם היקף ראש תקין, והמיקרוצפליה התפתחה רק בשלב מאוחר יותר.
מומחה בעייתי
לאחר שניתחה בהרחבה את טענות הצדדים וחוות דעת המומחים הרפואיים בתיק, השופטת טולקובסקי הגיעה למסקנה כי "לא הוכח שהקטין נולד כשהוא סובל ממיקרוצפליה, וסביר יותר שמדובר במיקרוצפליה נרכשת שהתפתחה רק לאחר לידתו של הקטין".
השופטת קבעה כי רופאי כללית נהגו באופן סביר כשהפנו את התובעת לבית חולים מיד לאחר שהתעורר חשד למיקרוצפליה, ולאחר מכן, רופאי בית החולים נהגו באופן מקצועי וראוי כאשר לא התעלמו מבדיקה זו אלא העלו אותה על גרף וביצעו בדיקה נוספת למחרת, שנמצאה בטווח הנורמה – מדידה שהוכחה בדיעבד כמדויקת.
על בסיס חוות דעת מומחים מטעם הנתבעים שנתמכה בספרות מקצועית, השופטת השתכנעה כי לפי הפרקטיקה המקובלת, אבחון של מיקרוצפליה בהיריון נעשה רק כאשר נמצאת חריגה של יותר משלוש סטיות תקן - וזה לא היה המקרה.
בתוך כך השופטת ציינה כי לא התרשמה לחיוב ממומחה התובעים, שבין היתר, התעלם באופן תמוה מבדיקות האולטרסאונד שבוצעו בבית החולים יומיים לפני הלידה.
לפיכך, השופטת דחתה את טענות התובעים בדבר התרשלות בשל אי אבחון מיקרוצפליה. מתוך התחשבות בנטל הכלכלי המוטל על ההורים עקב הטיפול בבנם, הם חויבו לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט מופחתות בסך 10,000 שקל בלבד.
לקריאת פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין