העליון: תורמי כליה לבני משפחה אינם זכאים לפיצוי מהמדינה/קופ"ח

חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |
מאת: שירה הימן, עו"ד | תאריך פרסום : 23/05/2011 10:01:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין קופת חולים מאוחדת נגד א.ה. ואח'

האם מי שתרמו כליה לקרוב משפחה זכאי לקבל מהמדינה או מקופות החולים תשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה? בית המשפט העליון השיב בשלילה על שאלה זו, ככל שמדובר בתורמים אשר ביצעו את התרומה בטרם נכנס לתוקפו חוק השתלת איברים.

המערערים טענו, כי המדינה וקופות החולים חייבות היו מתוקף תפקידיהן, לספק לחולים באי-ספיקת כליות כרונית טיפול של השתלת כליה, ומכיוון שלא קיימו חובה זו, נגרמו לחולים נזקים שונים, אשר הם כבני משפחה שתרמו את הכליות, היטיבו. בנוסף טענו, כי תרומות הכליה הביאו לחסכון ניכר בהוצאות המדינה וקופות החולים, שכן כתוצאה מהן נתייתר הצורך בטיפולי דיאליזה יקרים בחולים.

בתביעה שהגישו, דרשו פיצוי על בסיס מיגוון עילות תביעה, ובהן פיצוי מכח דיני הנזיקין; מכח דיני הביטוח; מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט; מכח חוק לא תעמוד על דם רעך ועוד.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את מרבית התביעה, למעט קביעה לפיה המדינה וקופות החולים חייבות לשפות את התורמים בגין הוצאות ישירות שנגרמו להם כתוצאה מניתוח ההשתלה, מכח חוק ביטוח בריאות, כאשר הפיצוי נקבע ל 36,000 ש"ח לכל אחד מהמערערים. על פסק דין זה ערערו הן קרובי המשפחה והן המדינה וקופות החולים.

השופטת פרוקצ'יה קבעה, כי יש לבטל את חיובן של קופות החולים לפצות את המערערים, אם כי הציעה כי המערערים לא יידרשו להחזיר את הפיצוי שקבלו.

חוק השתלת אברים, בשילוב עם תקנות פיצוי לתורם שהותקנו מכוחו מאזנים בין מתן תגמול בעד תרומת אברים להשתלה לבין האיסור על סחר באיברים, כך שקובעים את זכות של תורם לתשלום אחיד, שישולם מקופת המדינה בגין הפסד כספי הנובע באופן סביר מהפעולות הכרוכות בנטילת האבר, ובנוסף מאפשר החזר הוצאות מסוימות.

עם זאת, החוק והתקנות אינן חלות על המערערים, שכן נכנסו לתוקף לאחר ביצוע ההשתלות, ונקבע כי יש לדחות את יתר העילות מכוחן הוגשה התביעה. בין היתר, נקבע כי חוק ביטוח בריאות אינו מהווה מקור למתן תגמול כספי לתורמי הכליה, אלא אך לחובת הקופות והמדינה לבצע השתלת כליה כשהכליה זמינה, ולפיכך יש לבטל את קביעתו של בימ"ש קמא.

עוד נקבע, כי גם אם המדינה וקופות החולים 'התעשרו' בעקבות תרומת הכליות של המערערים, הרי שלא ניתן לקבוע כי מדובר בהתעשרות "שלא על פי זכות שדין", בעיקר מן הטעם שהתרומה נבעה במלואה מיוזמת המערערים עצמם.

השופטת הוסיפה וציינה, כי חוק לא תעמוד על דם רעך אינו חל במקרה זה, שכן אמנם קרובי המערערים היו במצב בריאותי קשה, אך לא מדובר בהושטת עזרה לאדם הנמצא בסכנה חמורה ומיידית לבריאותו עקב אירוע פתאומי, כנדרש בחוק.

לפסק הדין בעניין קופת חולים מאוחדת נגד א.ה. ואח'

למדור: רפואה ומשפט

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
כתבות נוספות בתחום רשלנות רפואית
"הודעה נמסרה למשפחה" – אבל האיש חי ויפוצה על עוגמת הנפש
עו"ד דוד פייל, צילום: רן כליף. אילוסטרציה חיצונית: ljupco, 123rf.com
רופאים החליטו לא לבצע החייאה בחולה סופנית – בתה תפוצה ב-100,000 ש'
עו"ד אורן דטל (צילום: תמי בן ישי, אילוסטרציה: Martha Dominguez de Gouveia, Unsplash)

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ