במהלך הבדיקה קיבל המנוח התקף קוצר נשימה, וכעבור שלוש שנים מייסרות בהן הפך לסיעודי – הלך לעולמו. ביהמ"ש קבע שההפניה לבדיקה הייתה רשלנית
בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים לגליל המערבי בנהריה. לטענת התובעת בית החולים התרשל כשהחליט להפנות את אביה, שסבל ממחלות רקע, לבדיקת קולונוסקופיה שבסופו של דבר הסתבכה וגרמה למותו בטרם עת. השופט הבכיר נאיל מהנא קבע שההפניה לא הייתה מוצדקת מבחינה רפואית.
הסיפור מתחיל באוקטובר 2012 אז הגיע המנוח לבית החולים והתלונן על כאבים בחזה שמלווים בקוצר נשימה. המנוח הגיע עם היסטוריה רפואית הכוללת בין היתר מחלת ריאות על רקע עישון. בשחרורו מבית החולים צוין שהוא סובל מבקע מפשעתי וניתנה לו המלצה לתיקון ניתוחי. כחלק מהבירור לקראת הניתוח הוא הופנה לבדיקת קולונוסקופיה בקהילה כדי לשלול שגידול במעי הגס תורם או גורם להיווצרות הבקע.
הבדיקה עצמה נעשתה כעבור כחודשיים, כאשר במהלכה פיתח המנוח לפתע קוצר נשימה חריף. מאז הפך המנוח לסיעודי ולאחר שלוש שנים שבהן מצבו הלך ודעך הוא נפטר. ביוני 2018 הגישה בתו את התביעה לבית המשפט באמצעות עו"ד אורלי לאש.
לטענתה ההפניה לבדיקת הקולונוסקופיה הייתה שגויה שכן היא אינה עומדת בקנה אחד עם הספרות הרפואית המעודכנת.
זאת ועוד, לשיטת התובעת בית החולים צריך היה לקחת בחשבון את מצבו הרפואי המורכב של אביה ובמיוחד את מחלת הריאות הכרונית הקשה ממנה סבל, ולצפות את הסיכונים האפשריים כתוצאה מעריכת הבדיקה החודרנית. משלא עשה כן הוא פעל ברשלנות ועליו לפצותה.
לעומתה טען בית החולים, שיוצג על-ידי עו"ד יעקב עוזיאל, כי בדיקה של המעי הגס טרם ניתוח לתיקון בקע היא מקובלת ונהוגה. נטען כי בית החולים פעל באופן תקין שכן לשיטתו אין מניעה לבצע קולונוסקופיה בחולה מבוגר, גם כשמדובר בחולה ריאות.
"אהב את החיים"
השופט מהנא קיבל את עמדת התביעה לפיה ההפניה לבדיקת הקולונוסקופיה הייתה בלתי מוצדקת ומנוגדת למקובל בספרות המקצועית. מעדותו של המומחה מטעם התביעה עלה כי על פי ההנחיות אחד הסיבוכים שקשור לבדיקה הוא סיבוך של בעיות נשימתיות על רקע הרדמה.
בתוך כך ציין השופט שעמדת ההגנה המצדיקה את קיומה של הבדיקה, התבססה למעשה על ספרות רפואית מיושנת מהמאה הקודמת שאינה רלוונטית היום. הוא הבהיר כי עצם העובדה שבעבר עולם הרפואה קשר בין בקע מפשעתי לסרטן המעי הגס, אינה מצדיקה המלצה גורפת לביצוע קולונוסקופיה לכל מטופל שסובל מבקע.
בהקשר לכך ציין השופט שמחובתם של רופאים להתעדכן בספרות המקצועית וקבע כי "משניתנה הפניה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה כהכנה לתיקון בקע, הפניה שאינה עומדת בקנה אחד עם הספרות המעודכנת, התרשלו הן הרופא המפנה בבית חולים והן הרופאים בקהילה אשר לא בדקו בעניין זה לעומק לפי נתוניו של המנוח וביצעו את הבדיקה באופן רשלני".
השופט הוסיף שמתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. לדבריו, ככל שהמנוח היה מקבל טיפול אחר ההולם את מצבו הרפואי, ההחלטה על ביצוע קולונוסקופיה לא הייתה עומדת על הפרק והסיכון אליו נקלע במהלך הבדיקה שהביאה בסופו של יום למותו – היה נמנע.
עוד קיבל השופט את הטענה לפיה ההחלטה לשקול את נחיצות הבדיקה והתאמתה למצבו של המנוח היו בידי רופא קופת חולים, אשר ביצע את הבדיקה. אותו רופא היה מודע למחלות הרקע מהן סבל המנוח ויכול היה לצפות כי בהעדר בדיקות מתאימות למצבו של המנוח אשר סבל ממחלת ריאות כרונית, הסיכון של ביצוע הבדיקה היה גבוה יותר.
הצדדים הסכימו כי במירב האחריות לנזק שנגרם למנוח נושאת קופת חולים אליה הועברה ההמלצה לביצוע בדיקת הקולונוסקופיה. התביעה מלכתחילה הוגשה גם נגד קופת חולים וההליך נגדה הסתיים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
על רקע היותו של המנוח סב ל-14 נכדים, שהיה איש שמח ופעיל שאהב את החיים, העמיד השופט מהנא את הפיצוי הראוי לתובעת על 355,270 שקלים עבור הפסד הכנסה של המנוח, הכאב והסבל שלו, קיצור תוחלת חייו, הוצאות נסיעה ועזרת צד ג' והוצאות קבורה.
בית המשפט קבע כי לבית החולים אחריות בשיעור של 20% מהנזק כך שעליו לשלם 20% מהסכום הכולל. בנוסף חויב בית החולים לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% והוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין