בית הדין הארצי לעבודה קיבל באחרונה ערעור שהגישה רשת הסופרמרקטים וקבע שמאחר שזהות העובדת שדחתה את האישה נותרה לא ברורה הפיצוי הסביר הוא 25,000 שקל ולא 50,000 שקל כפי שפסק בבית הדין האזורי.
בתביעה שהגישה האישה נגד הרשת בספטמבר 2013 היא סיפרה שכחודשיים קודם לכן פנתה לאחד הסניפים בגן יבנה וביקשה לעבוד בו כקופאית בעקבות מודעת "דרושים" שהייתה תלויה במקום.
לדבריה, הקופאית הראשית שראיינה אותה הבחינה בהריונה ואמרה לה שלא ניתן לקבל אותה לעבודה במצבה.
האישה דרשה פיצוי של 50,000 שקל לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה ופסק לה את מלוא סכום הפיצוי בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
בערעור שהגישה הרשת בבית הדין הארצי לעבודה היא טענה שלכל אורך ההליך האישה לא הציגה מסמך או ראייה כלשהי המוכיחים שהייתה בהיריון בזמן פנייתה לסניף.
עוד נטען שבית הדין האזורי התעלם מסתירות מהותיות בגרסתה של האישה שטענה בראשית ההליך כי הקופאית דחתה אותה לאחר שהתקבלה לעבודה והצהירה שהיא בהריון ובשלבים מאוחרים יותר סיפרה שכבר בזמן הריאיון הקופאית הבחינה בבטנה והבהירה לה שלא ניתן לקבלה במצבה.
לדבריה, גם אם אחת מעובדות הסניף אמרה לאישה שלא ניתן לקבלה לעבודה בשל הריונה היא לא הייתה מוסמכת לעשות כן ולכן אין לחייב אותה בפיצוי.
הרשת הוסיפה ששיעור הפיצוי וההוצאות שנפסקו גבוהים באופן בלתי סביר ומדובר בסכומים כפולים מהסכומים שנפסקו לטובת האישה בתביעה דומה שהגישה נגד שופרסל.
האישה השיבה מנגד שהכחשת הריונה היא "טענה חצופה" לנוכח העובדה שבתה נולדה כחמישה חודשים לאחר קיום הריאיון. עוד לטענתה, אין הצדקה להתערבות בשיעור הפיצוי או ההוצאות המסורים לשיקול דעתו של בית הדין האזורי.
חובה לקבוע נהלים
השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב מוטולה ורועי פוליאק ציינו כי אמנם יש סתירות בגרסאותיה השונות של האישה אך בית הדין האזורי היה מודע להן ובחר לתת בה אמון בכל זאת ולכן אין להתערב בקביעתו.
הם הוסיפו כי גם אם דחיית המועמדת נעשתה בחוסר סמכות על ידי הקופאית הראשית של הסניף עדיין "מחובתו של מעסיק לקבוע נהלים וסדרים שימנעו התנהלות מפלה של עובדיו" והדבר אינו פוטר את הרשת מאחריות.
עם זאת לדבריהם, לא ניתן להתעלם מכך שנותרה אי בהירות מסוימת בנוגע לזהות העובדת שראיינה את האישה ומעמדה בסניף ולא הוכח שהתנהלותה משקפת את גישת הרשת.
בנסיבות אלה סברו השופטים שיש להפחית את הפיצוי במחצית ובהתאם גם את ההוצאות. השופטים הדגישו כי אין בכך משום הבעת עמדה כי במקרה של אפליה בקבלה לעבודה פיצוי בסך של 25,000 שקל הוא הראוי והסכום נקבע בהתחשב במכלול נסיבותיו המיוחדות של המקרה.
בסיכומו של דבר התקבל הערעור חלקית ונקבע שהרשת תשלם לאישה 25,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד רן מנו
- ב"כ המשיבה: עו"ד רונן בן צבי
עו"ד קוטי סודאי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין