סגנית מנהל סניף קריית אונו של בית הקפה "קקאו" הוחלפה על ידי עובדת אחרת זמן קצר לאחר שהודיעה על הריונה. המנהל ניסה להסביר כי לא פיטר אותה אלא הציע לה תפקיד אחר, אך בית הדין לעבודה קבע לאחרונה כי מדובר בפיטורים (לא חוקיים) לכל דבר ועניין.
העובדת החלה את דרכה כמלצרית בסניף "קקאו" בקריית אונו, המופעל על-ידי הזכיינית "ברכה טל קקאו", לפני כשש שנים. לאחר כשנתיים, היא חתמה על הסכם שותפות עם החברה, התחייבה לרכוש 5% ממניותיה תמורת 75,000 שקל, וקודמה לתפקיד סגנית מנהל.
פוטרת בזמן היריון?
פני לעורך דין דיני עבודה
זמן לא רב לאחר כניסתה לתפקיד היא הודיעה למנהלה כי נכנסה להיריון. אלא שלנוכח ההודעה המשמחת המנהל ביקש לבטל את ההסכם והציע לה לעבור לתפקיד אחר בחברה.
העובדת סירבה באופן נחרץ להצעותיו אך ביום בהיר אחד, כחודש לאחר האירועים המתוארים, גילתה שתפקידה הועבר לעובדת אחרת. כשביקשה מהמנהל הבהרות, הוא הציע לה שוב תפקיד אחר, תוך שהדגיש כי אינה מפוטרת. בשלב הזה החליטה העובדת להפסיק להגיע לעבודה, ובשנת 2013 הגישה תביעה נגד החברה, מנהלה ובעלי מניותיה בבית הדין לעבודה בתל אביב.
התובעת התלוננה על כך שמאז ההודעה על ההיריון, הנתבעים שינו את יחסם אליה, ועשו כל שבאפשרותם כדי להביא לסיום ההתקשרות עמה. החלטתם החד-צדדית לשנות את תפקידה, תוך ביטול הסכם העבודה דווקא בתקופת ההיריון, מהווה לטענתה הפרה חמורה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
כמו כן, מחתה התובעת על כך שלא קיבלה את כל הזכויות המגיעות לה, וביקשה לחייב את המנהל ובעלי המניות לשלם את הפיצויים מכיסם הפרטי.
הנתבעים טענו מנגד כי התובעת מנסה "לנצל" את העובדה שהייתה בהיריון כדי לכסות על העובדה שהפקירה את ניהול בית הקפה לטובת תכנון חתונתה. למעשה, הם טענו, התובעת היא שהתפטרה, שהרי דחתה את הצעתם לתפקיד חלופי.
עוד הם טענו כי התובעת קיבלה את כל המגיע לה וביקשו להסיר כל אחריות אישית מהמנהל ובעלי המניות, בטענה שיחסי העבודה התקיימו בין התובעת לחברה בלבד.
במהלך הדיון, הגישה התובעת תמליל שיחה עם המנהל, בה הודיע לה כי אינו סבור שתוכל להמשיך בתפקידה כסגניתו בזמן ההיריון.
המעסיק צריך לספוג
סגן הנשיא השופט שמואל טננבוים קבע כי התובעת הועמדה במצב בלתי אפשרי, כאשר מצד אחד נאמר לה שאינה מפוטרת, ומצד שני חויבה לבחור בתפקיד אחר עם תנאים פחותים משמעותית.
השופט אמנם קיבל את הטענה כי ההכנות לחתונתה פגעו בתפקוד התובעת, אך הבהיר כי זה עדיין לא מצדיק פיטורי עובדת בהיריון. כחלק מניהול יחסי עבודה הוגנים, הנתבעים היו צריכים להשאיר את התובעת בתפקידה ולספוג את הפגיעה הזמנית באיכות עבודתה.
משכך, השופט הגיע למסקנה שיש לראות בהתפטרותה של התובעת כפיטורים אסורים על פי חוק עבודת הנשים, המזכים אותה בפיצוי על אובדן שכר מיום הפיטורים ועד חודשיים אחרי תום חופשת הלידה. כמו כן, נקבע כי החברה הפרה את חוק שווין הזדמנויות, מכיוון שלפיטורים היה קשר להיריון, וכי התובעת לא קיבלה את מלוא הזכויות שהגיעו לה.
עם זאת, השופט לא מצא לחייב את הנתבעים באחריות אישית כיוון שלא סבר כי השתמשו לרעה בתפקידם כמנהל ובעלים.
לבסוף, החברה חויבה לשלם לתובעת פיצויים של 166,271 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רם לוי
- ב"כ הנתבעים: לא צוין בפסק הדין
* עורכת דין תמרה פלג עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין