המדינה שלחה מכתב לכתובת שגויה ולא קיימה לנאשם שימוע בטרם העמידה אותו לדין. הנאשם טען שזכותו להליך הוגן נפגעה. השופט ביטל את כתב האישום וביקר את התנהלות הפרקליטות.
על פי כתב האישום, בשלוש פעמים שונות בשנת 2000, האיש ביצע מעשים מגונים באחות של אשתו, שהייתה באותה עת בת 12. בשל כך, הוא הואשם במעשה מגונה בקטינה על ידי בן משפחה.
לשאלות על הדין הפלילי:
פורום משפט פלילי
כפי שהחוק מחייב אותה כשמדובר בעבירות מסוג "פשע", בסוף 2012 שלחה פרקליטות מחוז תל-אביב מכתב לנאשם בו יידעה אותו על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, ובו ניתנה לו הזכות להשיב בכתב מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.
אלא שהמכתב נשלח אל כתובת שגויה וחזר אל הפרקליטות, שמאז לא שלחה מכתב נוסף.
בפתח הדיון הראשון שהתקיים לפני כחודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקש הנאשם לבטל את כתב האישום.
הנאשם הדגיש כי מדובר בהפרה של הזכות הבסיסית שלו לקיום הליך הוגן, מאחר שהמדינה לא קיימה את חובתה ליידע את הנאשם וכן את חובתה לקיים שימוע בטרם העמדה לדין.
הפרקליטות טענה כי הטעות בכתובת היא "טעות סופר", כלומר טעות טכנית שנעשתה בתום לב. לטענתה, זכות היידוע וזכות השימוע הן זכויות יחסיות ולא מוחלטות, וניתן לקיים גם "שימוע מאוחר".
לשיטתה, בפועל שימוע שכזה התקיים, כיוון שהלכה למעשה לנאשם ניתנה האפשרות להשמיע את טענותיו, כשלפני מספר חודשים נפגש עורך דינו עם הפרקליטות, ושטח את טענותיו נגד הגשת כתב האישום. משכך, לטענתה, לנאשם לא נגרם עיוות דין.
בנוסף, הפרקליטות ציינה שהיא מוכנה גם לשמוע שוב את טענות הנאשם בנפש חפצה ולקבל החלטה נוספת, בטרם הנאשם ישיב לאישום עצמו.
"פגמים רבים"
השופט מרדכי לוי הסביר תחילה כי בדרך כלל שיש לקיים את השימוע מראש, שהרי השימוע נועד לאפשר לחשוד – עוד בטרם הפיכתו לנאשם – להציג את טענותיו לתביעה לפני שהוחלט להעמידו לדין.
עם זאת, הבהיר השופט, אי קיום שימוע לא תמיד יוביל לביטול כתב האישום, והדבר תלוי במידה שבה קופחה זכותו של הנאשם, בשאלה האם התוצאה הייתה שונה אילו היה מתקיים שימוע, ובמכלול הנסיבות.
במקרה הזה, השופט הצביע על שורה של פגמים בהתנהלות הפרקליטות: המכתב שנשלח אל כתובת שגויה ומאז מעולם לא נשלח שוב. כתב האישום הוגש בטעות לבית משפט השלום, ורק לאחר מכן תוקן והוגש במחוזי. היועץ המשפטי לממשלה אישר את הגשת כתב האישום רק בדיעבד.
כמו כן, בהתאם לסעיף העבירה, השימוע – גם אם שימוע מאוחר – היה צריך להתקיים בפני המשנה לפרקליט המדינה ולא מול פרקליטות המחוז, כך שבכל מקרה ההידברות שהתקיימה בין הצדדים אינה נחשבת.
בהתחשב בצירוף כל הנסיבות, יחד עם העובדה שמדובר בעבירה שבוצעה לכאורה לפני חמש עשרה שנה, השופט ביטל את כתב האישום והורה על מחיקתו, על מנת לאפשר לנאשם שימוע אמיתי מראש ובפני הגורם המוסמך, במידה שיוחלט להגיש מחדש את כתב האישום.
בסיום דבריו הסביר השופט שבנסיבות אלה המדינה הייתה צריכה להקפיד ביתר שאת על כיבוד זכויות הנאשם. "במקום זאת", כתב השופט, "נפלו פגמים רבים בטיפולה של המאשימה בהגשת כתב האישום".
- ב"כ המאשימה: עו"ד אלעזר ביאלין
- ב"כ הנאשם: עו"ד יאיר לחן
* עו"ד אריה חגאג עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין