הדירה שייכת להורים של הבעל לשעבר – האישה תתפנה

האישה סירבה לעזוב את הדירה. היא טענה שהיא ובעלה קיבלו אותה במתנה לכבוד הנישואים, ולא הוגן לסלק אותה משם עם שתי ילדות קטנות. בית המשפט: ההורים הם הבעלים וזכותם לבקש ממנה לצאת

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הורה לאחרונה לאישה להתפנות בתוך 4 חודשים מהדירה של ההורים של בעלה לשעבר ולשלם להם דמי שכירות של 5,000 שקלים בחודש עד שתעזוב. השופטת אילת גולן-תבורי דחתה את הטענות של האישה שהדירה הייתה מתנת נישואים ושלא הוגן לסלק אותה משם עם שתי ילדות קטנות. נקבעה כי אין לה שום זכות להישאר בה בניגוד לרצון הבעלים, וכי מי שצריכים לדאוג לקורת גג לבנות הם היא ובעלה לשעבר, ולא ההורים שלו.

ההורים רכשו את הדירה ב-2009 והרשו לבנם ולאשתו לגור בה במשך שנים מבלי לשלם שכירות. ב-2018, לאחר שהבן ואשתו התגרשו, ההורים ביקשו מהם לעזוב את הדירה בתוך 90 יום והגישו תביעת פינוי. הבן שלהם עזב אבל גרושתו סירבה לצאת מהדירה בטענה שנרכשה עבורם כמתנת נישואים ונרשמה על שם ההורים רק משום שחששו שהבן שלהם ימכור או ימשכן אותה כדי לכסות חובות.

אבל ההורים הבהירו שהם הבעלים של הדירה ויש להם זכות מלאה לקבל אותה בחזרה. הם טענו כי רכשו אותה להשקעה, כדי שתהיה להם הכנסה בזקנתם, ואמנם אפשרו לבנם וכלתם לגור בה כדי לעזור להם, אבל גם החתימו אותם על הסכם שקובע שיפנו אותה כשיתבקשו. בנוסף, תבעו ההורים מהכלה לשלם להם דמי שימוש על כל החודשים שהתגוררה בדירה ללא רשות.

האישה הכחישה את הדברים וטענה כי מעולם לא ראתה את ההסכם, וכי בעלה חתם עליו בשמה ללא ידיעתה. היא הוסיפה וביקשה שאם בכל זאת ייקבע שהדירה שייכת להורים, תוכל לגור בה עם בנותיה לצמיתות. היא טענה שהסתמכה על ההתחייבות של בעלה שהדירה תהיה שלהם, ולא צודק לסלק משם את הילדות. עוד היא ביקשה מבית המשפט שלא לחייב אותה בתשלום שכירות.

לא לנצח

השופטת אילת גולן-תבורי ציינה כי הנכונות של התובעים לאפשר לבנם ולכלתם לגור בדירה במשך שנים בחינם לא שוללת מהם את הזכות לפנות אותם. היא קבעה כי הנתבעת לא הציגה שום מסמך שמאשר שהתובעים נתנו לה ולגרוש שלה את הדירה במתנה, והרשות לגור בה לא הפכה אותם לבעלים ולא ניתנה לנצח.

השופטת הוסיפה שההסכם שהציגו התובעים אמנם לא מחייב את הנתבעת, אבל אין לכך משמעות כיוון שהדירה שייכת להם ולכן הם רשאים לסיים את הרשות שנתנו לה לגור בדירה. השופטת קבעה עוד כי אין שום הצדקה לאפשר לנתבעת להמשיך לגור בדירה עם הבנות. "לא הוכח כי הנתבעת השקיעה כספים בדירה, לא השביחה אותה, לא הוכח כי הובטחה לה כתנאי לנישואיה עם הנתבע, ואינה יכולה להיתלות בכך שהבנות קטינות, כאשר החבות לדאוג למדורן הינה על הורי הקטינות (הנתבע והנתבעת), ולא על הסבים (התובעים)", כתבה.

עם זאת, השופטת החליטה להתחשב בנתבעת ונתנה לה 4 חודשים להתפנות, וקבעה כי תשלם את דמי השכירות רק ממועד פסק הדין. סכום השכירות החודשי הועמד על 5,000 שקלים בהתאם להערכת שמאי. הנתבעת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 15,000 שקלים ובחצי משכר טרחת השמאי.

לפסק הדין תמ"ש 40022-07-18

• לא צוינו שמות עורכי דין דיני משפחה שייצגו את הצדדים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין