ביטוח לאומי סירב להכיר בכאבי גב של עובד ניקיון כתאונת עבודה, בין היתר על סמך טעות קולמוס של רופא, שלפיה הכאבים הופיעו עוד לפני שעבד. ביה"ד לעבודה הפך את ההחלטה.
השופטת יפית מזרחי-לוי מבית הדין לעבודה בחיפה הכריעה לפני מספר ימים לטובת עובד ניקיון, שהספיק לעבוד 8 ימים בלבד, מהסיבה שגרסתו לפיה כאבי הגב נגרמו עקב עבודתו עשתה עליה רושם אמין. ביטוח לאומי חויב להכיר בו כנפגע עבודה.
הצעיר בן ה-28 עסק ב-2015 בניקיון מתחם קניות חדש בשדרות. העבודה, שנמשכה שעות רבות מדי יום, כללה קרצוף רצפות וניקוי ויטרינות של חנויות בעזרת סולם.
בסוף היום השמיני לעבודה העובד "הושבת", לאחר שהרגיש כאבים עזים בגבו בזמן שהתכופף לנקות את הרצפה. באותו רגע הוא דיווח על כך למעסיקו ולמחרת לא חזר לעבודה. כעבור מספר ימים הוא פנה לרופא שרשם כי סיבת הפנייה הייתה "כאב גב תחתון מזה מספר שבועות".
לאור רישום זה המוסד לביטוח לאומי קבע כי כאבי אינם תוצאה של אירוע חריג בעבודה, אלא של תחלואה טבעית. משכך, לפני כשנה נדחתה תביעת העובד להכיר בכאבי הגב כ"פגיעה בעבודה", בנימוק שלא הוכח קיומו של "אירוע תאונתי" שאירע תוך כדי ועקב עבודתו.
בעקבות זאת הגיש העובד תביעה לבית הדין לעבודה, בה סיפר על הכאבים שחש, והביא לעדות גם את מעסיקו ורעייתו, הרשומה כבעלת חברת הניקיון.
בנוגע לתיעוד הרפואי, התובע סיפר שהרופא טעה ברישום, שכן הוא התלונן על כך שסבל מכאבים שבוע או מספר ימים, ולא מספר שבועות. התובע הוסיף כי לאחר הגשת התביעה לביטוח לאומי הוא אף פנה לאותו רופא, שהפיק עבורו "סיכום ביקור" מתוקן.
כמו כן, יש לציין כי שבוע לאחר הביקור אצל אותו רופא התובע פנה לאורטופד שרשם כי סיבת הביקור היא "כאבים בגב תחתון זה שבועיים הקרנה לרגל ימין וירידה בתחושה".
"כלומר, תלונת התובע לפני האורטופד תואמת את מועד הארוע הנטען", כתבה השופטת מזרחי-לוי. אלא שגם לאחר מכן, המוסד המשיך להתעקש ולאחוז בעמדה שלפיה לא מדובר בתאונת עבודה.
האמינה לתובע
באופן כללי, השופטת הסבירה כי בכל הקשור לפגיעות גב כתאונת עבודה, הפסיקה מתבססת על ניסיון החיים, המלמד כי פגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו הגב "נתפס" או שאירעו לפתע כאבים עזים שמנעו מהעובד להמשיך לעבוד. מטבע הדברים, השאלה המרכזית היא אמינותו.
לגופו של עניין, גרסת התובע, שכאמור זכתה לגיבוי מצד המעסיק שלו ורעייתו, שכנעה את השופטת שאכן אירע לו מה שנקרא "אירוע תאונתי".
"משקבענו כי הרישום הרפואי מקורו בטעות ועדות המעסיק למעשה מאשרת את גרסת התובע, אף שלא היה מודע לרגע הארוע עצמו, משהתרשמנו כי גרסתו של התובע אמינה ומהימנה, מתקבלת גרסתו באשר לקרות הארוע", קבעה השופטת.
לפיכך בסיכומו של דבר התביעה התקבלה, ונקבע כי הפגיעה שאירעה לתובע מהווה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי אף חויב לשלם לתובע 1,500 שקל בגין שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד משה פסחוב
- ב"כ הנתבע: עו"ד ג'ומאנה בחוס
עו"ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין