הבן נעלם ביום שבו היה אמור לחזור לאביו- האם הורשעה בפלילים

לפסק הדין בעניין פלונית נ' מדינת ישראל

ביום בו הייתה האם אמורה להחזיר את בנה לידי אביו, הקטין נעלם ולא נמצא עד ליום זה ממש. בפסק דין זה, דן ביהמ"ש העליון בערעור האם, שנחשדה בהעלמת הקטין, על הרשעתה, ובערעור המדינה, שביקשה להרשיע את האם בעבירה נוספת, חמורה יותר.

בני זוג שהתגרשו בבלגיה בשנת 2004, ניהלו הליכי משמורת סבוכים. לימים, ולמרות שבית המשפט הבלגי העניק את המשמורת לאב, עברה האם עם בנם המשותף לישראל. בסופו של דבר, הכריע בית המשפט הישראלי סופית, כי על האם להחזיר את הקטין לאב ב 1.7.2008. אלא שהדבר לא קרה מעולם, ועקבותיו של הקטין בן ה 9.5, נעלמו.

חקירה פלילית במשטרה העלתה חשד כי האם מעורבת בהיעלמות הילד, ובעקבות זאת הוגש נגדה כתב אישום בגין עבירות של הפרת הוראה חוקית והוצאת קטין ממשמורת חוקית.

בית המשפט המחוזי זיכה את האם מעבירת הוצאת הקטין ממשמורת חוקית, כיוון שטרם הגיע לידי האב כך שלא הוצא ממשמורתו בפועל, אולם הרשיע אותה בעבירה של הפרת הוראה חוקית, וגזר עליה עונש של שנת מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי. על כך הגישו האם והמדינה ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון.

האם טענה בין היתר, כי כלל לא הוכח שהייתה מעורבת בהיעלמות הקטין, וייתכן שאחרים, שתמכו במאבקה להותרת הילד במשמורתה, עשו זאת.

לעומת זאת, טענה המדינה בין השאר, כי אין ספק כי האם מעורבת בהיעלמות הילד, וכי יש להרשיעה בעבירה של הוצאה ממשמורת חוקית ולהחמיר בעונשה.

"הילד איננו"

השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את ערעור האם וקבעה, כי אין להתערב בממצאי המחוזי, על פיהם, היא הייתה מעורבת בהיעלמות בנה, ומשאין חולק כי לא מסרה אותו לאביו, כפי שהורה לה ביהמ"ש, יש להותיר את הרשעתה בהפרת הוראה חוקית על כנה, וזאת גם אם אחרים סייעו לה.

באשר לערעור המדינה נקבע, כי בבסיס העבירה של הוצאה ממשמורת חוקית, עומדת ההגנה על המשמורת המשפטית בקטין, ובכללה- שמירה על יציבות חייו ומניעת ניתוק חד צדדי מההורה המשמורן, ומקרה זה מדגים היטב כיצד האם פגעה במהותה. על כן, נקבע כי גם אם הקטין לא הוצא ממשמורתו הפיסית של האב, די בכך שהאם הרחיקה אותו מאביו באופן קבוע ומתמשך, כדי לגבש את העבירה.

"...אף אם לא יהיה בחזקתה ובהשגחתה הצמודה, היא [האם] רצתה 'להוציא' את בנה ממשמורתו של בן זוגה לשעבר, אביו, וכך לא לאפשר לו להיות שותף לגידולו ולחינוכו... האם ביקשה לנהוג בדרך של 'גם לי גם לך לא יהיה' (מלכים א, ג 26).", כתבה השופטת, והחזירה את הדיון לביהמ"ש המחוזי למתן גזר הדין.

"הגענו אל סופה של הדרך המשפטית בענייננו, אך לא לסיומה של פרשה כאובה זו: 'הילד איננו' (בראשית ל"ז, 30). הוא עודנו גדל כיתום או אסופי- רחוק מחיק אביו ומחיק אמו גם יחד", כתבה השופטת בסוף פסק דינה.

"פסק דין חשוב ואמיץ", מסכם עו"ד ליאור לב, העוסק בתחום הפלילי. "בעניינו מדובר בהפרות שיטתיות של חוק אמנת האג, הפרת הוראה חוקית, הוצאת קטין ממשמורת ואי קיום החלטות בתי המשפט (בזיון)", הוא מסביר.

לדעתו "ניתן ללמוד מפסק הדין כיצד בתי המשפט לענייני משפחה מתייחסים בסלחנות בלתי מובנת להפרות של משמורת והסדרי ראייה, ככל הנוגע לזכויות הגברים- האבות. כעת, הוכיח ביהמ"ש העליון שיש שופטים בירושלים".

• ב"כ המערערת: עו"ד ציון אמיר
• ב"כ המשיבה: עו"ד איתמר גלבפיש

לפסק הדין בעניין פלונית נ' מדינת ישראל

למדור: פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.