עו״ד אולגה גורדון זכתה בתביעת לשון הרע שהגישה נגד עורך דין שהפיץ לגורמים רבים מכתב בו ייחס לה התנהלות מושחתת
השופטת מירב כפיר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבלה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה היועצת המשפטית של עיריית נצרת נגד עורך דין. הנתבע כתב מכתב לראש העיר ולגורמים נוספים בו העלה טענות קשות נגד התובעת ובין היתר ייחס לה התנהלות ״בדפוס של שחיתות״. השופטת קבעה שהמכתב נשלח בחוסר תום לב ומבלי שהיה חשד סביר להאשמות.
התובעת סיפרה שהיא היועצת המשפטית של עיריית נצרת מאז שנת 1999.
במסגרת הליך שנפתח ב-2009 בבית משפט השלום בנצרת הנתבע ייצג עורכת דין שתבעה את העירייה בטענה להתעמרות בה, בבעלה המנוח ובעסק שלהם בגין אי מתן פטורים מתשלום ארנונה. ההליך התנהל במשך כ-10 שנים ובספטמבר 2019 ניתן פסק דין.
בהליך העלו הנתבע ומרשתו טענות כלפיה, שלפיהן היא העלימה מסמך המצביע על פטור חוקי מארנונה שניתן לתובעת. לאחר דיון ארוך והליך הוכחות קיבל השופט את גרסתה כי לא ראתה את המסמך עד שהתובעת ביקשה להציגו כראיה בתיק.
לדברי היועצת המשפטית, עוד לפני הגשת סיכומי העירייה בהליך, שלח הנתבע מכתב לראש העיר ולגורמים רבים נוספים כמו היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי של משרד הפנים, ועוד. המכתב כלל אמירות קשות כנגדה ואף דרש את פיטוריה או השעייתה. בין היתר הוא כתב כי ״היועצת המשפטית מתנהלת בדפוס של שחיתות״.
משהתקבל המכתב היא דרשה מהנתבע לחזור בו ולהתנצל על הדברים שפרסם אך הוא אישר כי הוא עומד מאחורי הדברים. מכתב תשובה זה נשלח לראש העיר ולחברי מועצת העיר.
בעקבות הפרסומים הללו הגישה היועצת המשפטית את תביעת הדיבה.
הנתבע טען כי עומדת לו ההגנת לפי חוק איסור לשון הרע שעניינה הגשת תלונה על ידי נפגע. לדבריו, היה לו יסוד להאמין באמיתות תוכנו של המכתב ולכן הפנה אותו כתלונה לגורמים הרלוונטיים.
הנתבע טען כי ההסתרה של המסמך בהליך שניהל עבור לקוחתו לא הייתה מקרית או רשלנית אלא בזדון.
צל כבד
השופטת מירב כפיר ציינה כי עיון במכתב מראה שהנתבע מעלה טענות קשות כנגד התובעת ובהן כי היא מנסה לגרום לעיכוב הליכים בהליך, כי הוגשו נגדה תלונות למשטרה וכי היא מתנהלת בדפוס של שחיתות, שיש בו ״להטיל צל כבד על הרשות המקומית״.
עוד מועלות במכתב טענות כנגד מוסריות ואתיות של התנהלותה כמי שיש לה קשרים הגורמים לזילות של מקצוע עריכת הדין ואינם מקדמים את שלטון החוק.
הפרסום גם נועד לפגוע במשרתה של התובעת שכן הנתבע דרש את פיטוריה. בנסיבות אלה הוא מהווה לשון הרע.
השופטת דחתה את טענת הנתבע להגנה והבהירה כי ההגנה כפופה לעיקרון תום הלב, כלומר שהנפגע יאמין שיש בסיס לתלונתו, ומותנית בכך שהחשד המפורט בתלונה יהיה חשד סביר.
במקרה זה לא מדובר בהגשת תלונה למשטרה ביחס לעבירה שנעברה, לכאורה, אלא במשלוח מכתב בתפוצה רחבה ללא צידוק.
מעבר לכך השופטת התרשמה כי לנתבע לא היה חשד סביר לטענות ונראה כי מדובר בהטחת האשמות ללא שנעשה בירור מינימלי בגינן.
באשר לגובה הפיצוי קבעה השופטת כי היקף הפגיעה חמור בפרט לנוכח העובדה שהנתבע עורך דין במקצועו שכן הציבור מייחס בדרך כלל מהימנות רבה לעורכי דין.
השופטת חייבה את הנתבע ב-120,000 שקל בתוספת הוצאות של 25,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מיטל מושקוביץ' - סויסה עוסקת ב- לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין