גורדון נ' רובין

לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין לשון הרע שהוגשה ע"י היועצת המשפטית של עיריית נצרת כנגד עו"ד רובין אשר כתב מכתב לראש העיר ולגורמים נוספים ובו הועלו טענות כנגדה ובין היתר יוחסה לה התנהלות "בדפוס של שחיתות" ולאחר שנדרשה התנצלותו חזר ועמד על טענותיו כנגדה.

רקע עובדתי

1. התובעת, עו"ד אולגה גורדון היא היועצת המשפטית של עירית נצרת (להלן: "העיריה") משנת 1999 וכן משמשת כחברת בית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד במחוז הצפון משנת 2013, כנציגת שר הפנים בוועדות למינוי יועצים משפטיים לרשויות מקומיות וכחברה בוועדות מטעם שר הפנים לבחינת תפקוד רשויות מקומיות (להלן: "התובעת" או "עו"ד גורדון")

    

2. הנתבע, עו"ד יהושע רובין, ייצג מתוקף תפקידו כעו"ד במסגרת ת"א 11902-03-09 את עו"ד שרה שי כנגד העיריה (להלן: "ההליך בנצרת").

    

3. ההליך בנצרת התנהל במשך כ-10 שנים וב-1/9/19 ניתן בו פסק דין (נספח ב' לתצהיר התובעת).

    

4. בקציר האומר יפורט כי ההליך בנצרת, כמפורט בפסה"ד בו, נוהל במסגרת תביעתה של עו"ד שרה שי כנגד העיריה בטענה להתעמרות בה, בבעלה המנוח ובעסק שלהם בגין אי מתן פטורים מתשלום ארנונה, המצאת תשלומים יש מאין והליכי גביה לא חוקיים, בניצוחה של עו"ד גורדון.

    

5. באותו הליך טענה עו"ד שרה שי כי עו"ד גורדון העלימה מסמך שסומן באותו הליך ת/1 להלן: "ת/1") המצביע על פטור חוקי מארנונה שניתן לה.

    

6. ת/1 צורף ע"י עו"ד שרה שי לתיק ביהמ"ש באותו הליך במהלך ניהול ההוכחות כאשר עו"ד גורדון טענה שם כי המסמך ת/1 לא היה ברשותה וכי ממילא למסמך זה אין כל חשיבות.