בית הדין לעבודה מתח ביקורת על הוועדה הרפואית של המוסד, שלא הסבירה כיצד הגיעה למסקנה שאישה מבוגרת הסובלת משלל ליקויים גופניים ונפשיים יכולה להשתלב בעבודה מאומצת עם אוכלוסיות חלשות.
נשיא בית הדין לעבודה בחיפה אלכס קוגן קיבל לאחרונה ערעור על החלטת ועדת העררים הרפואית של ביטוח לאומי, שהפנתה אישה מבוגרת, מדוכאת וחולה לעבודות כגון סייעת בגן ילדים ומטפלת בקשישים. נקבע כי בהחלטה לא פורטו השיקולים שהביאו את הוועדה למסקנה שהאישה יכולה לעבוד עם אוכלוסיות חלשות המצריכות עבודה מאומצת וחוסן נפשי, במיוחד לנוכח עמדתו של אחד מחבריה כי דרגת אי-הכושר שנקבעה לה צריכה להיות גבוהה ביותר. כעת, הוועדה תצטרך לדון בעניין מחדש ולנמק כמו שצריך מה עומד מאחורי קביעותיה.
בשנה שעברה הוועדה הרפואית קבעה למערערת (55) 68% נכות רפואית בין היתר עקב בעיות גב, אבנים בכליות, השמנת יתר, אולקוס, בעיות בעמוד השדרה ובברכיים ודכאון עמוק. בהמשך היא אישרה את החלטת פקידת השיקום להעמיד את דרגת אי-הכושר של המערערת על 65% בלבד.
בהחלטת הוועדה נכתב כי המערערת לא מסוגלת לעבוד מול קהל ובלחץ עקב הדיכאון, ואילו לנוכח בעיותיה הרפואיות היא לא תוכל לבצע עבודות פיזיות מאומצות אך היא בכל זאת יכולה להשתלב במשרה חלקית כסייעת בצהרון, עובדת ניקיון או מלווה לקשישים לא סיעודיים.
בהמשך צוין כי אחד מחברי הוועדה (רופא שיקום) סבר כי ההגבלה בכושר העבודה של התובעת צריכה לעמוד על 74% עקב מצבה הפסיכיאטרי וההיסטוריה התעסוקתית שלה שמצביעה כי ניסתה להשתלב בשוק העבודה למרות קשייה.
בערעור על ההחלטה טענה האישה כי לא ברור מדוע עמדת רופא השיקום נדחתה. לטענתה לא הוסבר כיצד הוחלט לקבוע לה דרגת אי-כושר של 65% בלבד או לשלוח אותה לעבודות מאומצות עם קשישים וילדים בהתחשב בכך שנכתב במפורש כי אינה מסוגלת לעבוד בלחץ ומול קהל ובעבר כבר ניסתה בעבר לעבוד כסייעת אך לא עמדה בכך פיזית ונפשית.
הביטוח הלאומי טען מנגד כי בהחלטה לא נפל פגם משפטי המצדיק את התערבות בית הדין לעבודה בשיקולים המקצועיים של הוועדה, וכי ההחלטה ונימוקיה היו סבירים ביותר בהתחשב בנכות הרפואית של המערערת.
טעות משפטית
אלא שנשיא בית הדין אלכס קוגן לא הסכים עם טיעוני המוסד וקבע כי זהו מקרה חריג המחייב התערבות שיפוטית.
לדבריו, לא מובן כיצד הוועדה הגיעה להחלטה הסופית על רקע העמדה השונה שהביע אחד החברים. לא פורט בה מדוע דעתו לא התקבלה ואילו שיקולים הובילו את החברים האחרים לקביעת דרגת נכות נמוכה מזו שהמליץ. בנוסף, לא נכתבו בה נימוקים המסבירים כיצד הקביעות לגבי המצב הנפשי של המערערת מתיישבות עם סוגי העבודות המומלצות עבורה.
"אכן לא ברור מהחלטת הוועדה כיצד המערערת במצבה ועם שלל הליקויים מהם היא סובלת ובפרט הליקוי הנפשי, מסוגלת להשתלב דווקא בעבודות עם האוכלוסיות החלשות בחברה - ילדים וקשישים - שהעבודה עמם כרוכה באחריות מוגברת", כתב. "העדר הנמקה זו בהחלטת הוועדה עולה כדי טעות משפטית המצדיקה התערבות, קל וחומר עת המערערת ניסתה בעבר להשתלב בעבודה עם ילדים בצהרונים והתפטרה לטענתה עקב הקשיים הכרוכים בביצוע עבודה זו".
לפיכך הערעור התקבל. השופט הורה על החזרת התיק לוועדה שתשקול אותו מחדש לאחר שתשמע את טיעוני המערערת ותוציא החלטה מפורטת ומנומקת שמופיעים בה כל השיקולים הרלוונטיים. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד דאוד - סיוע משפטי חיפה
- ב"כ המשיב: עו"ד אריק יעקובי
* עו"ד לינוי אולניק עוסקת במימוש זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין