לפסק הדין בעניין ארבלי נ' יעקב יעקבי ובניו ואח'
בתביעה שהגיש אדם, טען כי ארבעה ימים לאחר שהחל לעבוד כסוכן מכירות בחברת מוצרי בנייה, פוטר מעבודתו, וזאת נוכח מוצאו המזרחי. מנהל החברה טען מנגד, כי העובד פוטר מכיוון שאינו בעל כישורים מתאימים. מה קבע ביה"ד לעבודה?
אדם שהחל לעבוד כסוכן מכירות בחברת יעקב יעקבי ובניו בע"מ, העוסקת באספקת מוצרי בנייה וצבע לבית, טען כי התקבל לעבוד כסוכן מכירות בחנות החברה, אלא שארבעה ימים לאחר שהחל בעבודתו, פוטר.
בתביעה שהגיש לביה"ד האזורי לעבודה בת"א נגד החברה ומנהליה בגין פיטוריו שלא כדין ותשלום הפרשי שכר, טען כי אלה נבעו מחמת הפלייה אסורה בשל מוצאו המזרחי. כראייה, טען התובע כי בשיחה שקדמה לפיטוריו, הוא נשאל על ידי מנהל החברה מאיזו עדה הוא, והשיב לו כי הוא 'חצי עירקי וחצי חלבי'.
החברה והמנהלים טענו, כי מנהל החנות בה עבד התובע, הסב את תשומת ליבם כי התובע אינו מתאים לתפקיד, ומשכך הגיע מנהל החברה לבדוק את כישוריו המקצועיים, ולאחר שנוכח לדעת כי אכן אינו מתאים, החליט על פיטוריו ללא כל קשר למוצאו, ולפיכך יש לדחות את התביעה משוללת תום הלב.
התקבל לעבודה 'למרות צבע העור'
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש דחתה את מרבית התביעה, לאחר שקבעה כי התובע לא הוכיח, כי הסיבה לפיטוריו נעוצה בהפלייה מחמת מוצאו המזרחי ומנגד הוכיחה החברה כי פוטר בגין היעדר שביעות רצון מתפקודו. נפסק, כי עדויות מנהל החברה והחנות, אותן יש לבכר על פני העדויות מטעם התובע, מוכיחות כי מנהל החנות אכן לא היה מרוצה מהאופן שבו למד התובע את החומר, ועל כן הגיע מנהל החברה לבדוק את ידיעותיו, ולאחר שלא השביע את רצונו- פוטר, וזאת ללא כל קשר למוצאו.
למעלה מן הצורך נקבע, כי עצם העובדה שהתובע התקבל לעבודה ופוטר רק ארבעה ימים לאחר שהחל בעבודתו, שוללת את טענתו להפלייה בשל מוצאו.
" אם אכן מוצאו של התובע היווה הבסיס להפסקת העסקתו, הרי שהנתבעים לא היו מקבלים את התובע לעבודה מלכתחילה, ולא כך הוא. למרות 'צבע עורו' כטענתו של התובע, החליטה הנתבעת, על סמך הליכי מיון שערך הנתבע 3, לקבל את התובע לעבודתו"., כתבה השופטת.
עוד הוסיפה השופטת, כי העובדה שהנתבעת מעסיקה עובדים רבים בני עדות המזרח, ובהם מנהלה, מעידה גם היא על כי אינה נוהגת להפלות מחמת מוצא, וכמו כן הביעה תמיהה, כיצד זה שהתובע לא העלה את טענת ההפלייה מיד עם פיטוריו, אלא רק לאחר מספר שבועות בעת שניהל שיחה עם מנהל החנות.
באשר לתביעתו להפרשי שכר, נקבע, כי התובע זכאי לשכר עבודה עבור ארבעת הימים בהם עבד, ונוכח העובדה כי הנתבעת כבר שילמה לו 500 שקל ובהתחשב בכך ששכר הבסיס של התובע הועמד על 5,000 שקל, עליה לשלם לו את ההפרש בסך של 269 שקל.
השופטת דחתה את התביעה האישית כנגד מנהלי החברה, בקובעה כי התובע לא הוכיח עילת תביעה כלשהי נגדם, בפרט כשהתביעה העיקרית שלו נדחתה, ונוכח העובדה, כי לא שעה לבקשת בית הדין למחוק תביעה זו, ובחר להמשיך בהליך נגדם למרות שהדבר מכביד על ניהול ההליך, חויב התובע בהוצאות של החברה בסך 6,000 שקל, ושל המנהלים בסך 3,000 שקל.
לפסק הדין בעניין ארבלי נ' יעקב יעקבי ובניו ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.