פסק דין
1. האם פיטורי התובע, שעבד במשך 4 ימים בשירות הנתבעת 1, באו לעולם מחמת הפלייה פסולה הקשורה לארץ מוצאו, בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1998 (להלן:"חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה"), היא השאלה העיקרית שבאה לפתחנו בתיק זה.
רקע:
2.התובע, מר אבי ארבלי, ענה למודעת דרושים למשרת סוכן מכירות, שפורסמה על ידי הנתבעת, חברת יעקב יעקבי ובניו בע"מ, העוסקת באספקת מוצרי בנייה וצבע לבית. התובע השתתף בפגישה קבוצתית שנערכה על ידי הנתבע 3-מר דרור יעקובי, מנהל ובעל מניות בנתבעת 1, שלאחריה התקבל לעבוד בנתבעת, כסוכן מכירות. התובע החל את עבודתו ביום 8.3.10. ביום 12.3.2010 פוטר התובע מעבודתו.
3. לטענת התובע, בשיחה שקדמה לפיטוריו, נשאל הוא על ידי הנתבע 2 – מר יעקב יעקובי, מאיזה עדה הוא וכי ענה כי הינו "חצי עירקי וחצי חלבי". לטענת התובע, ההחלטה על פיטוריו, נעשתה בשל מוצאו, תוך הפרת עיקרון השיוויון ובניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988, הפרת חובת תום הלב ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב- 1992.
4.התובע תובע באופן אישי את הנתבעים 2 ו -3, כאחראים אישית להפסקת העסקתו.
5. לטענת הנתבעים, התובע עבר הכשרה מקצועית אצל מנהל החנות, מר אליאס, שהינו בעל ניסיון של 25 שנה בחברה וכי הוא זה שהסב את תשומת לב הנתבעים, לכך שהתובע אינו מתאים לתפקיד. משכך ביקש מהנתבע 2, שייסד את הנתבעת, לבדוק האם יש ממש בהתרשמותו זו. פיטורי התובע היו בשל אי התאמתו לעבודה, כפי שסברו שני בכירים בנתבעת, מר אליאס שלימד ובדק משך מספר ימים את הבנתו של התובע והנתבע 2 שבחן את ידיעותיו המקצועיות של התובע, לאחר מכן, וללא כל קשר למוצאו של התובע.
6. לטענת הנתבעים, הם אינם בוחנים את עובדיהם לפי מוצאם, אלא על פי מקצועיותם. משכך טוענים הם כי יש לדחות את התביעה כנגדם, לרבות התביעה האישית, שהוגשה ללא כל ביסוס ובחוסר תום לב.
ואלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות, מעדויות הצדדים והמסמכים שהוגשו לבית הדין:
7.התובע החל לעבוד כסוכן מכירות בשירות הנתבעת, העוסקת באספקת מוצרי בנייה וצבע לבית, החל מיום 8.3.10 ועד ליום 11.3.2010. ביום 12.3.2010 התובע פוטר מעבודתו. ר' סעיף 6 לתצהיר התובע.
8. עובר לעבודתו, עבר התובע פגישה קבוצתית בת יום, שנערכה על ידי הנתבע 3. במהלך פגישה זו נעשתה סקירה בדבר פעילות הנתבעת וכן הוצגו תנאי העסקה של העובדים בשירות הנתבעת, לרבות אלו של התובע.
9. לתובע אין ניסיון מכירה במוצרי הנתבעת. הוא בעל ניסיון כסוכן מכירות, בתחום אחר.
10. התובע ידע כי הנתבע 2, עתיד היה להגיע ביום 12.3.2010 לחנות בה עבד, כדי לשאול אותו שאלות מקצועיות הקשורות לחומר שלמד, לצורכי עבודתו. ר' סעיף 7 לתצהיר התובע. ר' עמ' 7 שורות 29-32 8 שורה 1 לפרטיכל הדיון מיום 29.1.12.
11. ביום 12.3.10 הגיע הנתבע 2 לחנות בה עבד התובע והתקיימה שיחה בין התובע לנתבע 2 (להלן:"השיחה"). מנהל החנות, מר רפי אליאס, היה נוכח בשיחה זו וכן עובד נוסף בשם מר יוסי ארדטי היה נוכח, בחלק משיחה זו. הצדדים חלוקים על תוכן שיחה זו.
12. התובע קיבל 500 ₪ בגין ימי עבודתו וכן 200 ₪ נוספים בגין החזר נסיעות. ר' נספח נ/4 לתצהיר של מר אליאס, מנהל החנות.
13.עיון בנ/1 לתצהיר הנתבע 3 – דף מידע למועמד מעלה כי נקבע שם כי התגמול עבור עבודת סוכנים אצל הנתבעת הינו בסיס קבוע + % מהמכירות. סוכם כי שכרו של התובע יעמוד על שכר חודשי בסיסי ע"ס 5000 ₪ וכן % 1.5 ממחזור המכירות.
14. המחלוקת העיקרית בתיק זה קשורה לתוכן השיחה שהתנהלה ביום 12.3.2010 ולסיבה בגינה הופסקה העסקתו של התובע, האם בשל מוצאו, כטענת התובע או בשל חוסר שביעות רצון מקצועית ממנו, כטענת הנתבעת.
הראיות העיקריות שהוגשו בתיק זה:
15.התובע ואשתו הגישו תצהיר עדות ראשית ונחקרו במהלך דיון ההוכחות.
16. מטעם הנתבעים הגישו הנתבע 2 ו-3 תצהירי עדות ראשית, כמו כן מר אליאס מנהל החנות ומי שנכח בשיחה מסר תצהיר עדות ראשית וכן מר יוסי רודטי, עובד הנתבעת שנכח בחלק מהשיחה, מסרו תצהיר עדות ראשית. כולם נחקרו במהלך דיון ההוכחות.