דיון משמעותי לאבות הגרושים וילדיהם במדינת ישראל עומד להתקיים בעוד יומיים (ג') בבית המשפט העליון: האם בישראל 2016 עדיין מוצדק לחייב אבות במזונות ילדיהם גם כשהאם מתפרנסת יפה וחלוקת הזמנים שווה? יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" סבור שהגיעה השעה לשינוי מהותי.
בעוד יומיים (6.12.16, ג') ידון בית המשפט העליון בשני ערעורים על מזונות ילדים. זו תהיה הפעם השנייה שבית המשפט דן במקרים אלה, אלא שהפעם הדיון ייערך בהרכב מורחב של שבעה שופטים, לנוכח הסוגייה המשמעותית והעקרונית העומדת בפניו: האם בקביעת שיעור מזונות הילדים יש להתחשב במשכורות שני ההורים (ולא רק האב) לצד חלוקת זמני השהות של הילדים בשני בתי ההורים? והאם בכלל יש הצדקה לחייב במקרים הנידונים בתשלום מזונות?
נכון להיום האב הוא האחראי הבלעדי למזונות ילדיו. הבעיה היא ששסכומי המזונות שבהם מחויבים האבות הם אחידים ונפסקים ללא בחינה מיוחדת של התא המשפחתי, ללא התחשבות של ממש ביכולתו הכלכלית של האב וללא כל התחשבות בהכנסותיה של האם.
מאחר שמרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, נוצר מצב הזוי בו האב נושא בנטל כלכלת ילדיו באופן מוחלט מצד אחד, בכך שהוא מעביר סכום חודשי לידי האם, ומצד שני הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו. המשמעות היא שהאב נושא בעלויות כפולות בכלכלת ילדיו, ללא הצדקה או צורך.
העיוותים שיוצר החוק באים לידי ביטוי בהקשרים הבאים:
- אב גרוש אשר מלין את ילדו כמחצית מהזמן משלם סכום מזונות די דומה לאב אשר לא מלין את ילדו כלל.
- אב גרוש שמלין את ילדו כמחצית מהזמן משלם מדור כפול - הן עבור חדר לילד בביתו שלו, והן עבור מדור מלא לילד בבית האם.
- אב גרוש שהילד נמצא אצלו חצי מהזמן ושכרו דומה לשכר האם או נמוך ממנו עדיין ישלם מזונות, למרות שבמחצית מהזמן הוא זן אותו ישירות
- לעומת זאת, אב גרוש שילדו נמצא בחזקתו לא יקבל מזונות מהאם, פשוט כי נשים במדינת ישראל לא משלמות מזונות, גם כאשר הן עובדות ומתפרנסות יפה.
- אב גרוש, ששכרו נמוך משמעותית משכר האם, עדיין ישלם את סכום המזונות המקובל, בדומה לאב ששכרו גבוה מהותית משכר האם.
- מזונות לילד יהודי, נוצרי ומוסלמי שונים מהותית, כאשר התשלום עבור ילד יהודי גבוה בצורה משמעותית.
- מעשית, אבות שמשכורתם בגובה השכר הממוצע במשק, או פחות, ולהם שני ילדים או יותר, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני.
בשני המקרים שבית המשפט העליון עומד לדון בהם מדובר בהורים שחולקים את זמני השהות של הילדים באופן שווה ומשתכרים פחות או יותר אותו דבר, אלא שבעקבות חיוב האבות במזונות, בסופו של דבר הם "מתחילים את החודש" בנקודת פתיחה עלובה בהרבה מזו של האם.
יש לזכור שמעבר למזונות המשולמים על ידי האב, הוא גם חייב לשאת במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של ילדיו, יחד עם האם, ולעומת זאת לחשבון האם נכנסת גם קצבת הילדים מביטוח לאומי, והיא אף מקבלת נקודת זיכוי בגין כל אחד מהילדים – סך כולל של עוד כ-1,000 שקל לכל אחת מהאמהות – מה שעוד יותר מעצים את פער ההכנסה הפנויה בין ההורים.
המשמעות המעשית בשני התיקים היא פגיעה בילדים שאין להם תנאים של בית כאשר הם שוהים עם האב, והם נאלצים לראות אותו נאבק על קיומו, כאשר אצל אמם הם חיים ברווחה יחסית.
הנה כי כן, נשאלת השאלה האם בית המשפט העליון יקדם צדק, הוגנות ושוויון וישים קץ לעוול הנורא? האם הוא יאפשר לאבות להתקיים בכבוד, ליהנות מפרי עמלם ולהשקיעו ישירות בילדיהם? האם יש בכלל בשנת 2016 אפשרות שלא לקבל את הערעורים?
לאור תגובתו החיובית של היועץ המשפטי לממשלה (שמשום מה לא פורסמה) ועמדת מועצת הרבנות הראשית הקובעת שיש להתחשב גם בשכר האם, אנו מאוד מקווים שתקבע הלכה חדשה ביחס למזונות ילדים, הלכה הרואה את שני הורי הילד כאחראים לגידולו ולפרנסתו, בהתאם לחלוקת זמני השהות והכנסות ההורים בכל משפחה על פי נתוניה.
* גיא רוה הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין