בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעת הבעל נגד בנק מזרחי-טפחות, קבע כי ניתן לשעבד ולהמחות את כספי הכתובה לבנק, וכי הסכם ההמחאה בין האישה לבין הבנק הממחה את פירות תביעותיה כנגד הבעל לבנק הינו תקף ומחייב.
האישה והבעל היו לקוחות בבנק מזרחי טפחות וניהלו בו חשבונות עסקיים נפרדים. לימים גבהה טורא בין בני הזוג והוגשה, בין היתר, תביעת כתובה. בזמן שהתנהלו התביעות, ומבלי להודיע לבעל על כך - הבנק ערך עם האישה הסכם המחאה בו האישה ממחה לבנק את זכויותיה בתביעות נגד בעלה. משנתקבל פסק דין בעניין הכתובה פנה הבנק לבעל ודרש את תשלום הכתובה ישירות לידיו. על כך הגיש הבעל תביעה נגד הבנק לבית משפט השלום בתל אביב.
לטענת הבעל המחאת או שעבוד זכות בכתובה, שהינה אישית ומקורה בנישואין, הינה בלתי חוקית וחורגת מסמכויות הבנק ומניהול רגיל של עסקיו. יתרה מזאת, הבנק הפר את חובת הנאמנות, השקיפות ואיסור ההטעיה כלפי הבעל שהיה לקוחו וחייבו אותו בגילוי נאות.
לטענת הבנק אין מניעה על פי הדין להמחות זכויות מכוח כתובה. לדידם המחאת זכות אינה מחייבת הודעה לחייב (הבעל) והבנק נהג כדין כאשר פנה אליו רק לאחר שהתגבשה זכותו לקבלת הכספים.
השופט מרדכי בן חיים דחה את טענת הבעל ופסק כי ניתן להמחות זכויות מכוח כתובה בין היתר כשהוא מתבסס על מקורות מהמשפט העברי כי הכתובה הינה זכות חפצית. נקבע כי במקרה זה הסכם ההמחאה אינו ממחה את זכות התביעה אלא את הכספים שיתקבלו מהתביעה והמחאת הכספים אינה חורגת מדרך העסקים הרגילה של הבנק. כן נקבע כי לא הוכח שהבנק פעל בניגוד עניינים והפר את חובת הגילוי והנאמנות כלפי הבעל.
יצוין כי התובע לא הגיש ערעור על פסק הדין בשל מצוקתו הכספית ומאחר שמדובר בהכרעה של ערכאה ראשונה, נראה כי יש עדיין שאלות תקדימיות בלתי פתורות בעניין זה.
* משרד עורכי דין ולנר היה מעורב בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין