האישה מכרה את הבית, בעלה ייאלץ לחלוק אותו עם אדם זר

האישה ביצעה את העסקה ללא ידיעת בעלה לשעבר ותוך שימוש במתחזה. בית המשפט קבע שהמכר תקף לגבי החצי שלה כך שהדירה שייכת לבעל ולרוכש בחלקים שווים.

דירה באשדוד שהייתה שייכת לבני זוג נמכרה ב-2016 תמורת 1,350,000 שקל. בדיעבד הסתבר שהאישה מכרה את הנכס ללא ידיעת בעלה. הבעל  טען שהתחייבות האישה להעביר לו את חלקה בדירה בהסכם שנערך ביניהם כמה חודשים קודם לכן גוברת על זכותו של הרוכש אך השופט אריאל ואגו דחה את תביעתו והפך את השניים לשותפים ״כפויים״.

האישה, שהייתה בחובות, הגיעה לחתום על ההסכם עם ידיד שלה שהזדהה באמצעות תעודת הזהות של הבעל שהייתה בידיה. בדיעבד התברר שהבעל כלל לא היה בארץ בזמן העסקה ומעולם לא נתן הסכמתו למכירת חלקו בדירה.

כשהתברר לבעל שהדירה נמכרה הוא עתר להצהיר על בטלות ההסכם וביקש לקבוע שגם המחצית שהייתה שייכת לאשתו, ועדיין רשומה על שמה, בעצם עברה לבעלותו. הוא הסביר שכמה חודשים לפני עסקת המכר האישה התחייבה לוותר על המחצית שלה ולהעביר אותה על שמו בתמורה לכספים שהעביר אליה.

הרוכש מצדו ביקש לרשום את מלוא הזכויות בדירה על שמו וטען שהבעל היה שותף לקנוניה.

לאחר מספר דיונים הסכימו הצדדים שהבעל לא היה מודע להסכם ושהאישה לא הייתה רשאית למכור את חלקו אלא רק את החלק שלה. בשלב זה הרוכש לא ביקש לבטל את העסקה אלא עתר להצהיר שהוא בעלים של חצי ממנה, שהיה שייך לאישה. לדבריו, בעקבות ההסכם עמו נרשמה הערת אזהרה ונערכו הדיווחים החוקיים לשלטונות כך שזכותו גוברת על זכותו של הבעל. הוא הוסיף שההסכם הזוגי לו טען הבעל נערך אחרי העסקה עמו.

הבעל מצדו טען שהרוכש חתם על העסקה בקלות ראש ורשלנות תוך התעלמות מ״נורות אדומות״.

צעד מתבקש

השופט אריאל ואגו מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת הרוכש וקבע שההסכם המאוחר איתו גובר על ההסכם הזוגי שקדם לו בזמן.

הוא ציין ששתי העסקאות לא הסתיימו ברישום כך שמדובר בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין. לדבריו, על פי החוק ההתחייבות הקודמת בזמן גוברת, אלא אם השני פעל ב״תום לב ובתמורה״ והעסקה לטובתו נרשמה. אלא שהפסיקה קבעה לכלל זה חריגים כמו במקרה בו התנהלות בעל הזכות הראשונה בזמן פגעה באינטרס הרוכש המאוחר בזמן.

השופט לא מצא חוסר תום לב בהתנהלות הרוכש וקבע שלא הייתה לו סיבה לחשוד בקיומה של תרמית. מנגד, לאחר ההסכם הזוגי הבעל יכול היה לרשום הערת אזהרה או משכון על חלקה של האישה ולמנוע את התאונה המשפטית אך הוא לא עשה כן ועליו לשאת בתוצאות המחדל.

השופט ציין שבזמן עריכת ההסכם הזוגי הבעל ידע על שורת מעשי מרמה מצד אשתו כך שרישום ״הערת אזהרה״ היה צעד מתבקש.

בסופו של דבר קבע השופט שחצי מהזכויות בדירה שייכות לרוכש והחצי השני – לבעל. בכמה מקומות בפסק הדין רמז השופט כי לשניים עילות תביעה כלפי האישה וכי באפשרותם לפנות להליך של פירוק השיתוף בנכס. 

הבעל חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסכום של 20,000 שקל. 

• ב״כ הבעל: עו"ד מקרקעין עזאיזה מאהר
• ב״כ הרוכש: עו"ד ויקי שמעוני

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין