הואשמו בעבירות תכנון ובנייה בגלל הפעלת גן ילדים – וזוכו

עיריית חיפה טענה שהדירה מיועדת למגורים אבל לא הוכיחה אילו שימושים הותרו בבניין, שנגד אף עסק אחר בו לא הוגש כתב אישום. מנגד הוכח שהיא נוהגת להימנע מהליכים נגד ניהול גנים בדירות 

שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה ג'אדה בסול זיכתה נאשמים מעבירות של שימוש במקרקעין בסטייה מתוכנית ומהיתר עקב הפעלת גן ילדים בדירה בבניין. בהכרעת הדין נקבע כי העירייה לא הגישה את היתר הבנייה המקורי כך שאי אפשר לדעת אילו שימוש מותרים בבניין. מעבר לכך, נקבע כי העירייה נקטה באכיפה בררנית שכן לא העמידה לדין אף אחד מהעסקים שמנוהלים בבניין וגם הוכח שהיא לא נוהגת לנקוט בהליכים בגין הפעלת גני ילדים בדירות אלא אם הוגשה נגדם תלונה. "על רשויות התכנון לפעול בשוויוניות כלפי כולם".

ב-2016 הגישה עיריית חיפה כתב אישום נגד החברה שהבניין בבעלותה ונגד הגן ובעליו, בטענה שאסור היה להם להפעיל בדירת הקרקע גן ילדים כיוון שהבניין מיועד למגורים.

הנאשמים טענו מנגד כי העירייה לא הציגה היתר בנייה שמלמד על השימושים המותרים בנכס ואף טענו לאכיפה סלקטיבית. לדבריהם, מאז 1950 פועלים בבניין עסקים שונים והעירייה מעולם לא נקטה נגדם בהליכים. עוד נטען כי מדובר בגן עירייה – כלומר, גן שהעירייה אישרה לפעילות והפנתה אליו ילדים, וידוע שהמדיניות שלה היא שלא לנקוט בהליכים נגד הפעלת גני ילדים בדירות אלא אם מוגשת תלונה בגין הפעילות בגן. במקרה הנוכחי, ההליך נפתח בשל תלונה של שכן לגבי הצבת מתקנים ללא רישיון עסק שאלמלא הייתה מוגשת העירייה לא הייתה מגישה את כתב האישום.

הגנה מן הצדק

השופטת ג'אדה בסול קבעה כי העירייה הסתמכה על היתר לשינויים מתקופת המנדט הבריטי שתוכנו לא ברור. את היתר הבנייה המקורי של הבניין היא לא הגישה וגם את תיק הבניין לקח לה זמן לאתר וממילא לא ניתן למצוא בו מידע על השימושים המותרים בבניין.

עוד ציינה השופטת כי מסמך של מהנדס העיר מ-1974 שהוגש לתיק מעיד כי באותה תקופה פעלו בנכס מוסך ומכבסה, מה שמפריך על פניו את הטענה שיועד מלכתחילה למגורים. בפועל אין ספק שמזה שנים אין במבנה אפילו דירת מגורים אחת וכולו משמש לעסקים. בנסיבות אלה השופטת קבעה כי העירייה לא הוכיחה ברמה הנדרשת כי הנאשמים ביצעו את העבירות שיוחסו להם.    

מעבר לכך, גם אם העירייה הייתה מוכיחה כי השימוש בגן סטה מההיתר או מהתוכנית ציינה השופטת שהייתה מזכה את הנאשמים מחמת הגנה מן הצדק. זאת, משום שלמרות הפעילות העסקית בבניין כתב האישום הוגש רק נגד גן הילדים ולא ננקטו הליכים נגד אף אחד אחר.

בנוסף, השופטת ציינה כי מעדותו של מנהל במחלקת רישוי העסקים עלה שהעירייה נוהגת לאפשר הפעלת גני ילדים בדירות מגורים רבות ברחבי העיר ואף מפנה לשם את הילדים.

כלומר, הוכח שהמדיניות שלה היא שלא לנקוט הליכים פליליים בגין ניהול גני ילדים בדירות מגורים אלא אם מוגשת תלונה על עצם השימוש בדירה כגן. במקרה הנוכחי, קבעה השופטת, כי אלמלא התלונה על המתקנים בחצר הגן לא היה מפריע לאף אחד וגם לא לעירייה, תוך שהדגישה כי "על רשויות התכנון לפעול בשוויוניות כלפי כולם". לפיכך השופטת החליטה לזכות את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

• לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין