פלוני נ' פלונית ואח'

ההכרעה שלפני, עניינה בשתי המרצות פתיחה, שהוגשו באותו עניין, והדיון בהן אוחד.

יש להקדים מספר הערות, המשליכות על מתווה פסק הדין ועל גדרי ההכרעה האופרטיבית ותיחומה.

ראשית - הגם כתבי טענות מפורטים ועמוסים, בראשית הדרך, והתדיינות ממושכת, לרבות בשלב שמיעת ההוכחות, הרי, לעת הזו, הפלוגתא הנדרשת להכרעה שיפוטית בהליך הנוכחי, ממוקדת וצרה, ביחס לזירת המחלוקת הרחבה יותר, המתפשטת גם למישור הכספי או הנזיקי, אשר יתכן שמי מהצדדים יבחר להוסיף ולהתדיין בו. ההשתלשלות הדיונית המדויקת, שהביאה למיקוד דנן, ולצמצום זירת ההתדיינות הרלוונטית כאן, אף היא אינה חיונית, ולא תועמס לשווא על כתפי הקורא.

שנית - משאדרש אך ורק למה שחיוני להכרעה בפלוגתת הליבה היחידה שלפתחי, ובהינתן ההתכנות להתדיינות המשך בין מי מהצדדים, שעילותיה ופרטיה, אפשר שנגזרים מההכרעה כאן, אמנע מכל קביעה עובדתית, או הערכת מהימנות, ואף הסקת מסקנה, מעבר למינימום, שבלתו אין, לצורך פסק דין זה, על מנת, שלא תיווצר, ואף במשתמע ובעקיפין, מראית של השתק פלוגתא או כיוצא בכך, מקום שאין צורך ואין כוונה לייצרם.

המרצת הפתיחה הראשונה הוגשה בידי מר מ.ש. (להלן: "פלוני"). בעקבותיה, הוגשה המפ 3395-11-16 מטעמו של המשיב 2, מר רז עמוסי (להלן: "עמוסי").

תמצית הדברים, שחלק גדול מהם כבר אינו במחלוקת, הינה כדלקמן:

פלוני והמשיבה 1, א.מ. (להלן: "פלונית") היו בני זוג נשואים, ולהם זכויות רשומות, מחצית לכל אחד, בדירת המריבה, שהזכויות בה הן נשוא ההתדיינות, והיא חלקה XX, גוש XXXX, תת חלקה XX, רחוב XXX, XXX (להלן: "הדירה"). ביום 19.7.16 נחתם הסכם מכר זכויות בגין הדירה, בפני עורכת הדין המשיבה 3, אירית שר (להלן: "עו"ד שר"), ולפי הסכם זה (להלן: "הסכם עמוסי") התחייבו, לכאורה, פלוני ופלונית למכור את זכויותיהם בדירה לעמוסי, תמורת 1,350,000 ₪. המשיב 5, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") נתן הלוואת משכנתא לעמוסי למימון העסקה, ובכלל זה - לצורך סילוק משכנתא שרבצה על הנכס לטובת בנק אחר. נרשמו הערות אזהרה אצל המשיב 4, הפורמאלי, לשכת רישום המקרקעין, הן לטובת עמוסי והן לטובת הבנק.

ברם, הסתבר, שפלוני כלל לא היה בישראל אותה עת, ומעולם לא נתן הסכמה למכירת חלקו בדירה, ואף לא ידע על העסקה שהתרקמה. פלונית, שככל הנראה, הסתבכה בחובות לצדדים שלישיים, החליטה למכור את הזכויות בדירה, בשלמות, וגייסה לעזרתה מי ממכריה, שהתחזה, תוך שימוש בתעודת זהות אמיתית של פלוני, שהייתה בחזקתה, כדי להתייצג בפני עו"ד שר בתור פלוני. מאחר שההתנהלות דנן לא עוררה אצל עו"ד שר סימני אזהרה, והיא סברה שמדובר, אכן, בפלוני, נחתם ההסכם בפניה, כאשר אותו מכר של פלונית מזייף את חתימתו של פלוני, וכן, נערכו כל המסמכים והסידורים הפורמליים הנלווים, כגון מסמכי המשכנתא והדיווחים לשלטונות המס.

כשהתחוור לפלוני שזכויותיו בדירה נמכרו, שלא בידיעתו, עתר להצהיר על בטלות ההסכם וכל הנגזר מכך, וכן, להצהיר, שאף המחצית, שהיתה שייכת לפלונית, ועדיין רשומה על שמה, בעצם עברה לבעלותו, משום, שבהסכם שבין בני הזוג, שנכרת עוד באפריל 2016, וקדם בזמן להסכם עמוסי, התחייבה היא לוותר על המחצית שלה ולהעבירה על שם פלוני. ההסכם הנטען, בין שניהם, יכונה בהמשך "ההסכם הזוגי". עמוסי, מצדו, ביקש, במקור, לאכוף את הסכם המכר דנן, הסכם עמוסי, ולהביא לרישום מלוא הזכויות בדירה על שמו.