לאחר מותו של אדם שלא הותיר צוואה פרץ סכסוך על עיזבונו בין ילדיו מנישואיו הראשונים לבין זוגתו. בית המשפט קבע שהרכוש יחולק שווה בשווה בין הילדים לבין בת הזוג
לפני כשנתיים נפטר אדם והותיר שלושה ילדים ובת זוג. הילדים טענו שבין אביהם לבין בת הזוג הייתה הפרדה רכושית ולכן היא אינה זכאית לרשת אותו. בהיעדר הסכם או הוכחה אחרת השופטת נאוה גדיש דחתה את עמדת הילדים. היא הבהירה שלפי חוק הירושה בת הזוג זכאית ל-50% מהעיזבון, ולא ניתן להסתמך על אמירות כאלה או אחרות של האב שלא קיבלו ביטוי בצוואה מפורשת.
האב נפטר ב-2019. הוא הותיר שלושה ילדים שנולדו לו מאשתו הראשונה ובת זוג, עמה חי משנת 1996 עד מותו, במשך כרבע מאה. המנוח וזוגתו נישאו בטקס קונסרבטיבי, בחודש אוגוסט 2000.
ילדי המנוח הגישו בקשה לצו ירושה במסגרתה עתרו לקבוע כי רכוש המנוח יחולק בין שלושתם בלבד.
בת הזוג הגישה התנגדות לבקשת הילדים וכן בקשה לצו ירושה מטעמה. היא טענה כי יש לחלק את העיזבון בהתאם להוראות חוק הירושה, מחצית לבת הזוג ומחצית לילדים.
לטענת הילדים, אף על פי שאביהם והמתנגדת היו בני זוג, מערכת היחסים ביניהם הצביעה על הפרדה רכושית מוחלטת, גם ביחס לזכותו של כל אחד מהם לרשת את האחר. לעמדתם, מקום שבני הזוג בחרו לחיות בהפרדה רכושית, והיה ברור לשניהם כי אין להם זכויות ירושה, יש לקבוע כי הם היורשים היחידים.
מדיניות רצויה
השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחתה את טענות הילדים.
היא הבהירה שחוק הירושה מגדיר גם בני זוג שאינם נשואים כבני זוג, אם הם חיו יחד חיי משפחה וקיימו משק בית משותף. לדבריה, המנוח ובת הזוג, לא רק שערכו טקס נישואין קונסרטיבי, אלא שבמשך למעלה משני עשורים הם חיו חיי משפחה וקיימו משק בית משותף.
עוד הדגישה השופטת כי המנוח ובת הזוג לא חתמו על שום הסכם המסדיר את זכויותיהם הרכושיות, או כזה השולל את זכותו של מי מהם לרשת את האחר.
השופטת ציינה שילדי המנוח ביקשו לבסס את עמדתם גם על דבריה של בת הזוג בדיון, לפיהם כוונתה וכוונת המנוח הייתה ש"אם חלילה קורה משהו לאחד מאתנו, הבית נשאר של בן הזוג עד סוף ימיו... ולאחר מותו של האחרון, יעבור לילדים של המנוח".
אף שעולה מדברים אלו כי בין הצדדים הייתה הבנה לעניין זכותו של כל אחד מהם לרשת את האחר, לא די בכך.
השופטת הדגישה כי הזכות לרשת, כשאין צוואה, נתונה לקרובי המנוח, בהתאם להוראות חוק הירושה. ״אין די בהבנה או בהסכמה בין קרובי משפחה, באשר לרצונו של כל אחד מהם להעניק או לשלול זכויות ירושה וצד שמבקש לשלול זכותו של בן משפחה לרשת את עיזבונו, נדרש לערוך צוואה״.
היא הוסיפה שגם המדיניות השיפוטית הרצויה מחזקת מסקנה זו: ״אם נאפשר לאדם להציג ראיות לכך שהייתה למוריש כוונה כזו או אחרת, שלא קיבלה ביטוי באמצעות צוואה, נגרום לחוסר וודאות ולפגיעה של ממש בהוראות החוק״.
השופטת סיכמה שבהיעדר צוואה, יורשיו של המנוח הם בת זוגו וילדיו.
הילדים חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב״כ הילדים: עו"ד רפאל שדמי, עו"ד עדי רוזנבלום
- ב״כ בת הזוג: עו"ד ניסים שלם, עו"ד תימור שלם גורדון
עו"ד אתי רובין
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין