פס"ד בבקשת ילדי המנוח להוצאת צו ירושה כי הם יורשיו היחידים

הצדדים שלפניי חלוקים ביניהם באשר לתוכנו של צו ירושה שיש להוציא אחר המנוח י.ש ז"ל שנפטר ביום DD.YY.2019.

1.שלושה ילדים נולדו למנוח מאשתו הראשונה: מ', ר' ות'.

מאז שנת 1996, חי המנוח חיים משותפים עם זוגתו, ד', במשך כרבע מאה, עד לפטירתו.

המנוח וזוגתו נישאו בטקס קונסרבטיבי, בחודש אוגוסט 2000, נספח 2 להתנגדות בת הזוג לבקשה לצו ירושה שהגישו ילדי המנוח.

2.המנוח הלך לעולמו ביום DD.YY.2019 ולא הותיר אחריו צוואה.

3.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה כיצד יש לחלק את עיזבונו.

ילדי המנוח הגישו בקשה לצו ירושה (ת"ע 54800-08-20), במסגרתה עתרו לקבוע כי זכויות המנוח יחולקו בין שלושתם בלבד.

בת הזוג הגישה התנגדות לבקשת הילדים וכן בקשה לצו ירושה מטעמה וטענה כי יש לתת צו ירושה, אשר מחלק את העיזבון בהתאם להוראות חוק הירושה: מחצית לבת הזוג ומחצית לילדים (ת"ע 35972-09-20 ות"ע 54825-08-20).

4.ילדי המנוח אישרו לפניי בדיון הראשון כי ד' ואביהם היו בני זוג.

הבת ר' אישרה שאביה היה ביחד עם ד' במשך 20 שנה וכי הוא הגדיר אותה כבת זוגו: "כשהיו שואלים את אבא, אני מאמינה שברוב המקרים הוא היה מציג את ד' כבת הזוג שלו" (פרוטוקול עמ' 2 שורות 1-6).

בא כוחם של הילדים טען כי לטעמו: "הקשרים שבין המנוח למתנגדת, לא היו ברמה של בן זוג כהגדרתו בחוק הירושה..." (פרוטוקול עמ' 1 שורות 14-15).

5.לטענת הילדים ובא כוחם, אף על פי שאביהם וד' היו בני זוג, מערכת היחסים ביניהם