בתביעה נטען שהשכן, עורך דין במקצועו, לא דאג לקבל מהיזמית ערבות בנקאית להבטחת הפרויקט וגרף לכיסו כספים שקיבל ממנה תוך הפרת חובת הנאמנות. ביהמ"ש קבע שפעולותיו היו ללא רבב
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישו דיירים בבניין ברמת גן נגד עורך דין שייצג אותם בפרויקט תמ"א 38, אף הוא בעל דירה בבניין. לטענת התובעים שכנם ניסח עבורם הסכם מקפח שלא מאפשר להתמודד באופן ריאלי עם הפרות שונות מצד היזמית. השופט עמית יריב קבע שלא הוכחה רשלנות כלשהי מצד עורך הדין. עם זאת, במישור היחסים מול היזמית הוא פסק לתובעים פיצויים בשל ליקויי בנייה שטרם תוקנו.
בפברואר 2010 התקשרו בעלי הדירות בבניין שברחוב עציון, בהם עורך הדין הנתבע, עם היזמית בהסכם לשיפור וחיזוק הבניין לצורך עמידתו בפני רעידות אדמה, שיפוצו והרחבת הדירות בו בהתאם ובכפוף להוראות תמ"א 38.
למעלה מעשור לאחר מכן הגישו ארבע מבעלי הדירות את התביעה לבית המשפט נגד היזמית ועורך הדין. כלפי היזמית הם טענו בין היתר שהיא לא מסרה להם את הדירות בזמן; לא שילמה להם את מלוא שכר הדירה החלופי בתקופת העבודות; ולא נתנה להם ערבויות מתאימות לביצוע הפרויקט.
בתוך כך טענו הדיירים כי עורך הדין שייצג אותם מול היזמית ניסח את הסכם התמ"א באופן רשלני וחובבני אשר יצר חוזה מקפח שלא אפשר להם להתמודד עם הפרות היזמית. לטענתם, עורך הדין נמנע מלדאוג לערבות בנקאית שתבטיח את ביצוע העבודות, ובנוסף הפר את חובת הנאמנות והזהירות כלפיהם כשגרף לכיסו כספים מהיזמית.
עורך הדין טען להגנתו שהייצוג שלו בפרויקט התמצה בעריכת ההסכם בלבד. לדבריו, בכל הנוגע לאכיפת ההסכם הוא המליץ לתובעים להיעזר בשירותיו של עורך דין אחר.
התביעה מדברת בעד עצמה
השופט יריב ניתח את טענות התובעים כלפי עורך הדין אחת לאחת, ומצא שהן חסרות אחיזה.
הוא קבע שהתובעים לא הראו ולו ראשית ראיה להוכחת הטענה שעורך הדין קיבל הטבות מהיזמית או שלשל לכיסו כספים. בנוגע לטענה שהסכם התמ"א נוסח בצורה חובבנית קבע השופט כי התביעה מדברת בעד עצמה – שכן רק מכוח אותו הסכם "מקפח" יכלו בעלי הדירות לתבוע מלכתחילה את היזמית.
בתוך כך השופט קיבל את גרסת עורך הדין לפיה שירותיו לשכנים התמצו בעריכת ההסכם ותו לא. בנקודה זו הציגה ההגנה הודעות ששלחה רעיית עורך הדין בקבוצת הווטסאפ של הבניין, מהן עולה שבעלה לא מייצג אותם בעניינים שאינם קשורים לערבויות הבנקאיות.
בהמשך קבע השופט שגם ביחס לערבויות אין לבעלי הדירות עילת תביעה נגד עורך הדין. הגם שהאחרון הודה כי לא פעל להאריך את תוקפה של אחת הערבויות (מתוך שתיים), לא הוכח שקיים קשר סיבתי בין מחדלו לבין נזק כלשהו שנגרם לתובעים.
"לא השתכנעתי כי גם אם היו הערבויות תקינות וברות מימוש בידי התובעים – הם היו פועלים לממשן, הווה אומר, על הנזק שנגרם להם מאי מימוש הערבויות (ככל שנגרם) – אין להם להלין אלא על עצמם", כתב השופט.
לפיכך הוא דחה את התביעה נגד עורך הדין ופסק לטובתו הוצאות בסך 25,000 שקל.
באשר לתביעה נגד היזמית קבע השופט שעליה לפצות את התובעים ב-57,000 שקל עבור ליקויי בנייה שטרם תוקנו.
- ב"כ התובעים: עו"ד אביעד אטינגר
- ב"כ היזמית: עו"ד פיליפ קוסקס
- עורך הדין אסף דרעי ייצג את עצמו
עו"ד נתן מינקוביץ
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין