"המשביר" ערערה על חיובה לשלם כ-700 אלף שקל לעיריית כרמיאל על חוב שצברה חברת הבת שלה לשעבר, שכיום נמצאת בפירוק. אלא ששופטי המחוזי קבעו בדעת רוב שזו התוצאה המתחייבת עקב נסיון מוכח לחמוק מתשלום המס.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בדעת רוב ערעור שהגישה "המשביר 365 החזקות" בגין חיובה בחוב ארנונה של כ-700 אלף שקל לעיריית כרמיאל, שצברה חברת "קוסט 365" שבעבר הייתה בשליטתה וכיום נמצאת בהליכי פירוק. המשביר טענה כי "קוסט" היא חברה נפרדת, שעוד לפני הליכי הגבייה נמכרה כעסק חי לחברה אחרת, ולכן היא לא צריכה לשאת בחובותיה. אלא ששופטות הרוב אילת דגן וישראלה קראי-גירון סברו כי יש עילה ל"הרמת מסך" בין שתי החברות בשל ניסיון מתוכנן לחמוק ממס.
המשביר החזיקה ב"קוסט 365" בין השנים 2010-2014. ב-2014 הפעילה "קוסט" מרכול בשטח שהמשביר שכרה בכרמיאל ולא שילמה עבורו ארנונה. בנובמבר אותה שנה נמכר הסניף לרשת "רמי לוי" ובמקביל מניותיה של "המשביר" ב"קוסט" נמכרו לחברה בשם "אפיקי יונתן".
החל מיולי 2015 נמצאת קוסט בהליכי פירוק בעקבות בקשה שהגישה המשביר בטענה ש"אפיקי יונתן" לא עמדה בהתחייבויות כלפיה לפי הסכם המכר. לנוכח קריסתה של קוסט, תבעה העירייה את המשביר בדרישה שתשלם את החוב שנצבר כשהייתה בעלת השליטה בה, ובית משפט השלום קיבל את התביעה וחייב את המשביר בתשלום של כ-700 אלף שקל.
המשביר לא השלימה עם פסק הדין ובערעור שהגישה היא טענה בין היתר כי קוסט נמכרה על ידה כחברה פעילה, ולא ייתכן שתצטרך לשלם חוב של חברה אחרת, שבזמן הפירוק כבר לא הייתה בשליטתה.
מנגד, העירייה טענה בין השאר כי המשביר גרמה בעצמה למצב שבו קוסט לא יכולה לפרוע את חובה, בכך שהזרימה לה מיליוני שקלים לפני המכירה ל"אפיקי יונתן", ולא דאגה שהכספים ישמשו לתשלום הארנונה. מכאן, שמדובר בניסיון לחמוק ממס המצדיק להרים את המסך בין החברות.
ניסו לגלגל את החוב הלאה
ואכן, ערעורה של המשביר נדחה בדעת רוב של השופטות דגן וקראי-גירון, בניגוד לדעת המיעוט של השופט ד"ר מנחם רניאל שסבר כי אין עילה לחיוב המשביר בחוב של קוסט.
בפסק הדין העיקרי, שנכתב בידי השופטת דגן, נקבע כי הסעיף המאפשר "הרמת מסך" בחוק ההסדרים נועד לסייע לרשויות המקומיות לגבות חובות ארנונה כשחברה שלא שילמה התפרקה או הפסיקה את פעילותה תוך הברחת נכסים, ואין לה עוד אמצעים לתשלום.
נקבע כי במקרה הנוכחי הוכחה הברחת נכסים שכן "המשביר ידעה בזמן אמת כי קיים חוב ארנונה לעירייה בגין שבעה חודשים אך בחרה במודע שלא לפרעו... ולמעשה גלגלה אותו על בעלי המניות החדשים בלי שהוכיחה כי היו אמצעים בידיה של קוסט לפרוע את החוב בעת שנוצרו החובות".
בהקשר זה השופטת ציינה כי בדרך כלל מועד "הברחת הנכסים" מתייחס ליום הפירוק (שאז החברה כבר לא הייתה בבעלות המשביר) אולם לנוכח התנהלות המשביר במקרה זה, ההחלטה להחיל עליה את הוראות החוק ההסדרים לפי מועד יצירת החוב הייתה נכונה ומבוססת.
לפיכך הערעור נדחה והמשביר חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד שלום גולדבלט
- ב"כ המשיבה: עו"ד מוני עזורה, עו"ד אלי עמר
* עו"ד רז לבנת עוסק בתחום המקרקעין והמיסוי העירוני
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין