בימ"ש השלום בת"א קבע שהאישה הונתה את אבי בנה והציגה בפניו מצג כוזב שהיא עקרה. בעוד שהאישה ערערה לביטול הפיצוי, האב ערער גם הוא בטענה שהפיצוי נמוך ביחס לעוול שנגרם לו.
האב היה סטודנט כבן 24 כשהכיר ב-2002 את האישה המבוגרת ממנו בעשור. הזוגיות נמשכה שנתיים בלבד אולם כשנה לאחר הפרידה, נפגשו השניים למפגש אינטימי אחרון, שכתוצאה ממנו נולד הילד.
בכל שאלה הנוגעת לזכויות במשפחה
כנסו לפורום דיני משפחה
לאחר שביהמ"ש לענייני משפחה הכיר בצעיר כאבי הילד וחייב אותו לשאת במזונותיו, הוא הגיש נגד האישה תביעה לפיצוי של 900 אלף שקל בבימ"ש השלום בתל-אביב.
הבחור – שחש מרומה ומנוצל – טען כי האישה גנבה את זרעו. הוא סיפר כי לאורך הזוגיות היא הציגה עצמה בפניו כעקרה ועודדה אותו שלא לנקוט באמצעי מניעה.
הוא גם טען שמאז הלידה האישה הטרידה אותו ופגעה חמורות בפרטיותו כשחשפה את היותו אב מחוץ לנישואים בפני בני משפחתו, ובמיוחד בפני אמו וסבתו.
האישה הכחישה שמדובר בגניבת זרע. תחילה היא טענה כי התובע כפה עצמו עליה. לאחר מכן חזרה בה אולם הכחישה שרימתה אותו, ולגרסתה סיפרה לו יותר מפעם אחת כי הרתה בעבר מטיפולי פוריות אך ההריונות נפלו. מכל מקום, לטענתה, אם תחויב בפיצוי מי שייפגע מכך הוא הילד שלא תצליח לפרנס.
האישה גם הכחישה לחלוטין את הפגיעה בפרטיות וטענה כי דווקא התובע ומשפחתו הם שהטרידו אותה.
בימ"ש השלום, שמצא את עדות התובע אמינה ומשכנעת, קבע כי האישה הונתה אותו וגזלה את זרעו. עם זאת, הוחלט שגם התובע אחראי להיריון, ולאחר שחויב ב-50% אשם, נפסק לו פיצוי של 75 אלף שקל על עילת התרמית.
עוד נקבע שהמערערת פגעה חמורות בפרטיות התובע, אולם הוחלט שלא לפסוק לו את מלוא הפיצוי אלא רק 35 אלף שקל.
התובע והאישה לא היו מרוצים מפסק הדין והגישו ערעורים למחוזי בת"א. בעוד שהתובע ביקש להגדיל את הפיצוי, האישה ביקשה לבטלו.
השלכות רוחב
השופטת יהודית שבח קבעה כי אין שום סיבה להתערב בממצאים – שלפיהם האישה הציגה בפני התובע מצג כוזב בדבר עקרותה. כך גם באשר לפגיעה בפרטיות, שהרי התובע הציג מסרונים מטרידים למכביר ותמך את גרסתו בעדויות.
ואולם, השופטת שבח מצאה שבימ"ש השלום התעלם בפסק דינו משורה ארוכה של שאלות משפטיות ומוסריות בעלות השלכות רוחב.
לשיטת השופטת, עצם הקביעה שהאישה הונתה את התובע אינה מביאה בהכרח למסקנה שהיא אחראית לנזקיו. בימ"ש לא נתן דעתו לסוגיה המשפטית והמוסרית המורכבת – הנובעת מהקביעה שהחיים שהוענקו לילד הם תוצר של תרמית.
היבטים בעייתיים נוספים נוגעים לשיעור הפיצוי: עילת התרמית מאפשרת פיצוי על נזק ממוני, ואולם הפיצוי שנפסק לתובע בעילה זו נראה על פניו לא ממוני. ביהמ"ש גם לא בדק אם בכלל יש מקום לחייב את האם בפיצוי בהקשר של טובת הילד. כמו כן, הפיצוי על הפרת הפרטיות נמוך לעומת הקביעה הנחרצת בדבר חומרת הפגיעה בתובע.
"ההכרעה במחלוקת שבין בעלי הדין אינה מתמקדת רק בד' אמות הסכסוך הצר שביניהם, ולהכרעה בשאלות שהופנו לעיל... יש השלכות רוחב בסוגיות לא מעטות שבחלקן טרם הוכרעו על ידי בית המשפט העליון", כתבה השופטת לסיכום.
יחד עם סגן הנשיאה יצחק ענבר והשופט שאול שוחט, הוחלט להחזיר את התיק לדיון מחודש בבימ"ש השלום. יחד עם זאת הובהר כי הקביעות שהאישה הונתה את התובע ופגעה בפרטיותו עומדות בעינן. לא נפסקו הוצאות.
* עו"ד נטע כהן עוסקת בדיני משפחה ונזיקין.
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין