החייבת ויתרה על המשמורת בשל מצב נפשי קשה וחויבה במזונות גבוהים במעמד צד אחד. השופטת קבעה כי מצבה השברירי מצדיק התחשבות, בפרט כשהחוב נוצר בשל מצוקה קשה ולא בגלל כשל מוסרי
בהחלטה חריגה שניתנה לאחרונה הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בלוד יסכה רוטנברג להעניק הפטר לפושטת רגל בת 42 גם על חוב מזונות עצום לאבי ילדיה. החוב המשיך להאמיר בזמן ההליך והוא עומד היום על סכום של 500,000 שקל. עם זאת, ההפטר יחול רק על החלק שנצבר עד לכינוס נכסי החייבת – 240,000 שקל.
החייבת פנתה לפשיטת רגל ב-2015 ו-3 שנים לאחר מכן הוכרזה כפושטת רגל וקיבלה הפטר מכל חובותיה למעט חוב המזונות. בשנה שעברה היא ביקשה לכלול את החוב בהפטר אבל נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הגרוש שלה.
החייבת טענה כי מדובר בחוב עצום שנובע מפסק דין למזונות שניתן נגדה שלא בנוכחותה, מבלי שטענותיה נשמעו. היא טענה כי אין לה שום דרך לשלם את החוב, בפרט כשתוך כדי ההליך צברה חוב נוסף של כ-260 אלף שקל שלא נכלל בו.
הנאמן ציין כי החייבת נמצאת במצב מורכב והצליחה להתמודד עם ההליך בזכות שיקום ממושך, ויש חשש שאם תצטרך לשלם את גם את חוב מזונות העבר היא תקרוס שוב. לכן הוא ביקש לגבש מתווה פשרה שבמסגרתו תשלם רק חלק קטן ממנו.
מינימום של קיום אנושי בכבוד
אבל השופטת יסכה רוטנברג התרשמה כי במקרה המיוחד הזה מגיע לחייבת הפטר מוחלט. החייבת נמצאת במצב נפשי מורכב ושברירי, אין לה נכסים והיא בקושי מצליחה לפרנס את עצמה, ציינה בהחלטה. בתקופת ההליך היא קרסה ולבסוף צלחה אותו בזכות טיפול רפואי וסיוע רב מצד הנאמן, שסבור בעצמו כי אם תצטרך לעמוד בתשלומים נוספים תקרוס שנית.
השופטת הוסיפה כי יש מקום להתחשב בכך שבית המשפט חייב אותה במזונות גבוהים של 4,000 שקלים בחודש לא כולל הוצאות חריגות, ללא דיון, ובקשתה לבטל את פסק הדין נדחתה מטעמים דיוניים. "התוצאה היא שאף שעל החייבת הוטל תשלום מזונות גבוה מאוד וחריג, יכולתה לשאת בתשלום מעולם לא נשקלה", כתבה.
השופטת ציינה בהקשר הזה כי החייבת העבירה את הילדים לאב מתוך דאגה לשלומם נוכח מצבה האישי והנפשי הקשה והיום הם מתנכרים לה. בנוסף, לא מדובר בחייבת שנפל כשל מוסרי בהתנהגותה אלא באם שלא הצליחה לגדל ולכלכל את ילדה עקב מצוקה קשה ואמיתית.
השופטת הוסיפה כי היא לא סבורה שיש מקום להפטר חלקי נוכח העובדה שהחייבת עדיין צריכה להתמודד עם חוב המזונות הגבוה שנצבר בתקופת ההליך, וזאת כשאין לרשותה משאבים כלכליים ונפשיים. "בנסיבות אלו חוששני כי נזקה של החלטה זו תעלה על תועלתה, וקיים חשש של ממש כי החלטה זו תגרום לפגיעה בזכותה של החייבת למינימום של קיום אנושי בכבוד".
לבסוף כתבה השופטת כי גם לאורו של חוק חדלות פירעון שמעניק משקל גדול לאינטרס של שיקום "טובת החייבת ושיקומה וכן מצבה העדין מחייבים לאפשר לה להמשיך לצעוד בדרך בה החלה במסגרת הליך זה ואף מתמידה כה כיום". לפיכך השופטת נענתה לבקשתה במלואה.
עו"ד מוטי ישר
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין