אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 31/08/2020 | גרסת הדפסה

פש"ר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
53762-07-15
25/08/2020
בפני השופטת:
יסכה רוטנברג

- נגד -
החייבת:
ט.פ.
המשיבים:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. קלמן ריבקין (נאמן)
3. י.פ.

החלטה
 

 

בקשת החייבת להורות כי הפטר שניתן לה מחובות בני תביעה יחול גם על חוב מזונות. בקשה זו חריגה בנוף, שכן מדובר בה במזונות אותם חויבה אם הקטנים לשלם לאב הקטינים שבחזקתו הם מצויים.

רקע וטענות הצדדים

1.ביום 23.08.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת וביום 23.10.18 הוכרזה החייבת פושטת רגל. במועד ההכרזה ניתן לה הפטר לאלתר מכל חובות בני תביעה שנוצרו טרם מועד מתן צו הכינוס. ביום 15.09.19 הגישה החייבת את הבקשה דנן בה ביקשה להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות שהיא נותרה חייבת למשיב 3 ("הגרוש").

2.הגרוש מתנגד לבקשה, ונעשו ניסיונות מרובים לגבש הסכמות. הנאמן הציע מתווה פשרה שלא הוסכם על הצדדים ומשכשלו כל ניסיונות הפשרה יש ליתן החלטה.

3.וזה הרקע לחוב המזונות:

- החייבת והגרוש נישאו זה לזו בשנת 2001, ומנישואין אלו נולדו להם 3 ילדים: א. ילידת x.x.01, ש. יליד x.x.02, ו - י. ילידת x.x.05.

- יחסי בני הזוג עלו על שרטון וביום 06.10.10 הם התגרשו.

- בהסכם הגירושין נקבע כי שלושת הילדים יהיו בחזקתה של האם – החייבת, וכי הגרוש יישא בתשלום מזונותיהם בסכום של 3,000 ₪ לחודש.

- כחודשיים לאחר הגירושין נקלעה החייבת למצוקה כלכלית, נפשית ואישית קשה, ונאלצה למסור את הילדים לאביהם כדי שיהא מי שידאג לצרכיהם.

- בחודש יולי 2011 הגיש הגרוש תביעת מזונות נגד החייבת, בה ביקש לחייב את החייבת בתשלום מזונות באופן רטרואקטיבי החל מחודש דצמבר 2010 (מועד בו הועברו הילדים למשמורתו). החייבת לא הגישה כתב הגנה וביום 03.01.12 ניתן נגדה פסק דין על ידי בית משפט לענייני משפחה על פי כתב התביעה בלבד, בו חויבה החייבת לשאת במזונות הילדים בסכום של 4,000 ₪ לחודש בתוספת מחצית הוצאות חינוך ובריאות חריגות.

- ביום 14.05.15 נדחתה בקשת החייבת לביטול פסק הדין שניתן נגדה, מטעמים דיונים שעניינם איחור רב בהגשת הבקשה.

4.וכך צברה החייבת חוב מזונות עצום שנכון להיום עומד על כ – 500,000 ₪. מהנתונים שהציג הנאמן עולה שכמחצית החוב הוא חוב שאינו בר תביעה בהליך זה מאחר והוא נוצר לאחר מועד מתן צו הכינוס. תביעת החוב שהוגשה לנאמן עומדת על כמחצית החוב, סכום של כ - 240,000 ₪. לחוב זה מתייחסת הבקשה שבפני.

5.החייבת טוענת שמדובר בחוב מזונות עצום, הוא נובע מפסק דין שניתן במעמד צד אחד בלי שטענותיה נשמעו ובלי שיכולתה הכלכלית נשקלה. אין לה כל דרך לשלם את החוב, אף לא חלק קטן ממנו, ולא בכדי ניתן לה הפטר לאלתר. אם לא יינתן לה הפטר מחוב המזונות היא תחזור לאחור וכל הליך השיקום אותו עברה במסגרת הליך פשיטת הרגל ירד לטמיון.

6.הגרוש מתנגד לבקשה וטוען שפסק הדין שניתן בתיק המזונות שריר וקיים ובקשה שהגישה החייבת לביטולו נדחתה. הוא נשא ונושא לבדו בעול גידול הילדים לאורך כל השנים, ואין כל הצדקה או נימוק שיצדיקו חריגה מהכלל הרגיל של אי מתן הפטר לחוב מזונות.

7.הנאמן מפרט בעמדתו את מצבה המורכב של החייבת, את הליך השיקום אותו עברה במסגרת הליך הפש"ר, ואת חששו כי אם יוטל על החייבת תשלום משמעותי נוסף היא עלולה לקרוס בשנית. בשקלול הנימוקים סבור הנאמן שיש לגבש מתווה לפיו החייבת תישא בחלק קטן מחוב המזונות שישולם על ידה בתשלומים.

8.כנ"ר סובר כי קיים ספק רב אם בקשת החייבת מצדיקה מתן הפטר מוחלט מחוב מזונות, וזאת בשים לה לגילה של החייבת, למועד פתיחת תיק ההוצל"פ, לגילם של הקטינים, ולכך שלא עלה בידי החייבת לבטל את פסק הדין. במכלול השיקולים סבור גם כנ"ר כי נכון להגיע לפתרון מוסכם.

דיון והכרעה

9.הכלל הוא, כפי שנקבע בסעיף 69 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] תש"ם - 1980 ("הפקודה"), כי צו הפטר אינו פוטר את פושט הרגל מתשלום חוב מזונות אלא אם הורה בית משפט אחרת (סעיף 69(א)(3)). סמכות בית משפט להורות כי ההפטר יחול גם על חוב מזונות פורשה בפסיקה באופן מצומצם, כאשר הכלל הוא שרק במקרים חריגים יינתן הפטר לחוב מזונות (למשל ע"א 6456/13 ישעיהו נ. גמזו; רע"א 7940/13 קצקה נ. כנ"ר; ע"א 2837/17 ברדה נ. כנ"ר).

טעם הדבר הוא כי לחוב מזונות "אופי ייחודי: למקורו נלווה לרוב 'כשל מוסרי' של חייב, אשר הפר חובתו האישית כלפי הסמוכים על שולחנו, הוא בעל נופך אישי לנושה (הזכאי לדין קדימה בחלוקת דיבידנד מקופת פשיטת הרגל) ומאפייניו חברתיים-סוציאליים" (רע"א 3175/19 אייל אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי, "עניין אבן חיים"). לאור זאת, האינטרס החברתי שביסוד החובה לשלם מזונות מצדיק בדרך כלל חריגה מהכלל של הפטר חובות בתום הליך פשיטת הרגל והותרת חוב המזונות בעינו (בעמ 2255/19 פלוני נ. פלונית).

10.עם זאת, לבית משפט נתונה סמכות לקבוע שגם חוב מזונות יבוא בגדר ההפטר, וזאת כאמור במקרים חריגים. יודגש כי סמכות זו חלה אך על חוב מזונות בר תביעה במסגרת הליך הפש"ר, היינו חוב שהתגבש טרם מתן צו כינוס (ע"א 5628/14 סלימאן נ. סלימאן, "עניין סלימאן").

השיקולים שנמנו בפסיקה בהקשר זה הם מגוונים, לרבות שיקולים הנוגעים לחייב אישית, לזכאים למזונות, לחוב ולנסיבותיו (עניין אבן חיים). לעניין זה נמנו בפסיקה שיקולים שונים כגון: כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלות החייב; גילו של החייב ומצבו הבריאותי, האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות חוב המזונות; חלוף הזמן מעת יצירת החוב; מאמצי החייב לפרוע את החוב; מצבם הנוכחי של הזכאים למזונות, לרבות גילם ומצבם הכלכלי והאישי; עמדתו של בעל התפקיד בהליך פשיטת הרגל; ועוד (עניין סלימאן).

11.הנסיבות בפני חריגות מאוד והן מחייבות מלאכת איזון עדינה בין השיקולים השונים. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנה כי במקרה מיוחד זה יש להיעתר לבקשת החייבת ולהורות כי ההפטר שניתן לה יחול גם על חוב המזונות. אפרט שיקולי.

12.תחילה לנסיבותיה של החייבת. נסיבותיה האישיות של החייבת קשות ומורכבות. החייבת היא ילידת 1978, אין לה כל נכסים, ומצבה הבריאותי בפרט הנפשי מורכב ושברירי. במהלך הליך פשיטת הרגל היא קרסה נפשית ובסיועו המבורך של הנאמן עלה בידה לעמוד לבסוף בחובות ההליך ולקבל הפטר. מטענות הנאמן עולה כי כיום לאחר שהליך פשיטת הרגל הסתיים ממשיכה החייבת בשיקומה, אך מצבה עדיין שבירי מאוד. מכאן המלצתו ליתן הפטר על מרבית החוב, אף שלא על כולו.

מהתסקירים שהגיש הנאמן במהלך ההליך עלתה תמונה של חייבת הסובלת מבעיות נפשיות ודיכאון, ועל רקע זאת היא התקשתה ומתקשה להתמיד בעבודה ובמקום מגורים. וכך החייבת מתגוררת לעיתים עם שותפים, מששותפות זו נכשלת היא עוברת להתגורר בשכירות לבדה, אינה מצליחה לעמוד בתשלומים הנדרשים ונאלצת לעזוב את הדירה, להפוך חסרת בית, ולהסתמך על מגורים אצל בני משפחה או חברים, לעתים היא נאלצת לגור ברכב לאחר שאין לה כל מקום לגור בו. בדיון האחרון התברר כי כיום החייבת מתגוררת לבדה בשכירות, ומנסה לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בדבר.

תמונה דומה עולה לגבי עבודתה של החייבת. בתחילת הליך פשיטת הרגל היא עבדה בצורה סדירה אולם במהלך ההליך היא פוטרה, ונוכח מצבה הנפשי הירוד לא הצליחה להשתלב במקום עבודה חדש והתקיימה מדמי אבטלה. בדיון האחרון התברר שלאחר הליך הפש"ר החלה החייבת להשתלב בשתי עבודות ומשתכרת כ – 4,700 ₪ לחודש, כאשר מתוך סכום זה עליה לכלכל עצמה ולשלם את דמי השכירות.

 

במהלך הליך פשיטת הרגל החלה החייבת בטיפול רפואי על רקע התדרדרות במצבה הנפשי וגם פנתה לסיוע של גורמי הרווחה. בטיפול זה היא מתמידה עד היום.

 

התמונה המצטיירת היא של חייבת עם מצב בריאותי מורכב ושברירי, בעלת כושר השתכרות מוגבל עד מאוד, אין בידה כל נכסים, היא מתקשה לפרנס עצמה, ואין כל צפי לשינוי המצב .

13.מכאן לנסיבות יצירת החוב. פסק הדין שקבע כי על החייבת לשאת במזונות ילדיה ניתן במעמד צד אחד בלבד, כאשר טענות החייבת מעולם לא נשמעו. ולא רק שטענות החייבת לא נשקלו, מעיון בפסק הדין עולה כי נחתמה פסיקתא לפי המבוקש בכתב התביעה מבלי שהתקיים כל דיון. היינו סכום המזונות ושיעורן לא נשקל אף לא במעמד צד אחד בלבד. בקשה שהוגשה לביטול פסק הדין נדחתה מטעמים דיוניים. התוצאה היא שאף שעל החייבת הוטל תשלום מזונות גבוה מאוד וחריג, יכולתה לשאת בתשלום מעולם לא נשקלה.

בהתאם להסכם הגירושין הילדים אמורים היו להיות בחזקתה של החייבת והגרוש אמור היה לשאת בתשלום מזונותיהם (בסכום נמוך יותר של 3,000 ₪ לחודש). ואולם סמוך לאחר הגירושין נוכחה החייבת לראות כי בשל החובות כבדים הרובצים עליה ונוכח מצבה האישי והנפשי הקשים, אין בידה לשאת בעול גידול הילדים. מתוך דאגה לשלומם היא החליטה כי טובתם מחייבת העברתם למשמורת האב. והנה, חודשים ספורים לאחר מכן היא חויבה בתשלום מזונות בסכום עצום, מבלי לשמוע טענותיה ומבלי לשקול את מצבה.

14.הגרוש מצוי בזוגיות חדשה ממנה נולדו לו ילדים נוספים, והחייבת טוענת כי במצב שנוצר ילדיה מתנכרים לה ואינם מצויים עמה בקשר. אף שאין בכך כדי לשחרר מחבות בתשלום מזונות אני מוצאת להביא גם שיקול זה במסגרת מכלול השיקולים.

15.כאמור בתסקיר הנאמן, במהלך הליך פשיטת הרגל הדרדר מצבה הנפשי של החייבת, בהמשך היא החלה לקבל טיפול רפואי ומצבה התייצב מעט. דבר זה איפשר לה לצלוח את ההליך ולקבל הפטר. כיום מצבה של החייבת יציב, היא עובדת לפרנסתה ומתגוררת בשכירות, אולם אין בידה כל יכולת לשלם את חוב המזונות האדיר, אף לא סכום משמעותי. מסקנת הנאמן היא כי אם לא יינתן לחייבת הפטר מחוב המזונות קיימת סבירות גבוהה שהחייבת תקרוס בשנית. אף שמסקנת הנאמן אינה נתמכת בחוות דעת מומחה לא ניתן להקל בה ראש, ולטעמי היא סבירה ומתבקשת. שיקול זה מעלה חשש כי אם לא יינתן לחייבת הפטר תיגרם נסיגה משמעותית במצבה, דבר שוודאי לא יביא כל תועלת לגרוש.

16.כמובא לעיל, אחד השיקולים המרכזיים בגינם נקבע שאין ליתן הפטר לחוב מזונות היא ההנחה כי דבק כשל מוסרי במי שאינו זן את ילדיו. איני סבורה כי שיקול זה קיים בעניינו, כאשר בשל מצוקה קשה לא התאפשר לחייבת לכלכל את ילדיה, היא נאלצה לוותר על החזקה בהם, וכיום הם מתנכרים לה. לא כשל מוסרי דבק בהתנהגות החייבת אלא מצוקה קשה שגרמה למניעה אמתית לשלם מזונות (ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ.).

17.שקלתי אם יש לאמץ את המלצת הנאמן וכנ"ר וליתן לחייבת הפטר חלקי מחוב המזונות, בעיקר נוכח גילה של החייבת. הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות כך לאור חוב המזונות הגבוה שנוצר במהלך הליך פשיטת הרגל ולאחר סיומו. על החייבת להתמודד כיום עם חוב זה כאשר אין בידה משאבים כלכליים, וחוסנה ומשאביה האישיים מוגבלים עד מאוד. בנסיבות אלו חוששני כי נזקה של החלטה זו תעלה על תועלתה, וקיים חשש של ממש כי החלטה זו תגרום לפגיעה בזכותה של החייבת למינימום של קיום אנושי בכבוד.

18.כידוע, להליך פשיטת הרגל מספר מטרות, בהן טובת החייב, טובת הנושים וטובת הציבור הרחב. חוק חדלות פירעון החדש מדגיש את החשיבות שבשיקום החייב ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש (ע"א 6455/19 סרגיי ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי). בנסיבות המיוחדות שבפני כל תוצאה תשיג את החייבת לאחור ותחטיא את מטרת ההליך. טובת החייבת ושיקומה וכן מצבה העדין מחייבים לאפשר לה להמשיך לצעוד בדרך בה החלה במסגרת הליך זה ואף מתמידה בה כיום. שיקול זה מצדיק גם הוא מתן הפטר מחוב מזונות, אשר בנסיבות המיוחדות שבפני, נעדר ממנו אותו כשל מוסרי המאפיין דרך כלל חוב זה.

19.בעת הדיון עלה כי חלק מהקטינים בגרו, תשלומי המזונות הצטמצמו, וב"כ החייבת הודיע כי הוגשה בקשה להקטין את תשלומי המזונות. הליכים אלו לא נעלמו מעיני, אולם לא סברתי כי יש בהם כדי לשנות מהתמונה.

20.בשל כל השיקולים האמורים, אני נעתרת לבקשת החייבת ומורה כי ההפטר שניתן לה יחול גם על חוב מזונות בר תביעה.

 

מזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, ה' אלול תש"פ, 25 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ