ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים הפך את החלטות משרד הפנים והעניק מעמד לנין של יהודי מאוקראינה, למרות היותו כבן 30, בעוד ש"נוהל נינים" מוגבל לגיל 18. מה גרם להכרעה זו?
חוק השבות מעניק ליהודים ולבני משפחותיהם זכאות לקבלת אשרת עולה לישראל. זכות זו מתפרשת גם לילדים של יהודים וגם לנכדים. בנוגע לנינים יש נוהל אחר, שקובע כי הם זכאים לעלות כ"נלווים", בתנאי שהם מתחת לגיל 18. עד שנת 2005 הגיל המקסימלי היה 20.
לייעוץ בענייני אזרחות:
עורך דין אזרחות ואשרות בישראל
לאחרונה, סיפורה של אם ובנה מברית המועצות לשעבר עורר שאלה מעניינת. האם – נכדה של יהודי – פנתה לנציגות הישראלית באוקראינה וביקשה לעלות לישראל עם ילדיה, וללא בעלה. נציגי ישראל בקונסוליה דחו את הבקשה בנימוק שלפיו האישה ובעלה היו מעורבים בפלילים, והמשפחה נשארה באוקראינה.
בשנת 2011 נכנסה האישה לישראל באשרת תייר. שנה לאחר מכן קיבלה מעמד עולה מכוח חוק השבות. בעקבותיה הגיע בנה לישראל והגיש בשנת 2012 בקשה לקבלת מעמד בישראל כנין של יהודי, וזאת למרות היותו בן 27.
בקשתו סורבה, וכך גם השגה שהוגשה לוועדת ההשגה לזרים במשרד הפנים, והשלב הבא הייתה העתירה לבית המשפט.
העותרים טענו כי ב-2003 הבקשה סורבה שלא כדין, שכן בזמן הגשתה הייתה העותרת זכאית למעמד מכוח חוק השבות כנכדה ליהודי – כולל מעמד עבור ילדיה כנלווים אליה, מכח נוהל נינים.
לגרסתם, ההחלטה הייתה שגויה גם לנוכח העובדה שלעותרת לא היה עבר פלילי – היא רק שימשה כעדה בהליך כזה.
כמו כן, לטענתם, ב-2003 היה העותר זכאי למעמד בישראל בהיותו נין של יהודי מתחת לגיל 20, בהתאם לנוהל הקובע בזמנו.
אלמלא סיכול לא חוקי של בקשת העותרת, העותרים היו עולים ארצה כבר אז. במצב זה, לשיטתם, היה מוצדק להיעתר לבקשתו של העותר מכוח נוהל נינים, על אף חלוף הזמן והיותו בן 27.
המדינה טענה, בין היתר, כי הבקשה סורבה כדין, לנוכח עבר פלילי של העותרת וכתב אישום שהוגש נגד בעלה.
עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה כיוון שכיום העותר לא עומד בתנאי הגיל לקבלת מעמד מכח נוהל נינים.
"חתירה תחת תחושת הצדק"
השופט יורם נועם סבר כי החלטת המדינה "חותרת תחת תחושת הצדק וההגינות השלטונית, ויש לראותה כחורגת ממתחם הסבירות".
השופט עבר על החומר והגיע למסקנה שכל הנימוקים והטעמים להחלטה מ-2003 היו שגויים או חסרי בסיס: לעותרת לא היה עבר פלילי בשום שלב. השיקולים לגבי בן זוגה לא היו רלוונטיים כיוון שהיא לא ביקשה לעלות איתו, מה עוד שהוא קיבל חנינה בסופו של דבר.
כמו כן, בשנת 2003 "נוהל נינים" העניק זכאות לקבלת מעמד לנינים עד גיל 20, ובאותה עת לעותר טרם מלאו 20 שנים.
כעת השאלה הייתה האם לטעויות מ-2003 יש השלכה על בקשת העותר מ-2012.
השופט נועם סבר שכן. "חובת ההגינות השלטונית מחייבת את המינהל לקחת בכלל השיקולים, בעת בחינת בקשתו של העותר משנת 2012, את מכלול הפגמים שנפלו בהחלטה שניתנה בשנת 2003, אשר קיפחו את זכויותיהם של העותרת ושללו באותה העת, לקבל מעמד בישראל – לגבי העותרת מכח שבות, ולגבי העותר מכח נוהל נינים כנלווה לזכאית שבות", הבהיר השופט.
משכך, העתירה התקבלה, ונקבע כי העותר יקבל מעמד לפי "נוהל נינים", למרות גילו כיום. המדינה חויבה בהוצאות העותרים בסך 5,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד יזהר גביש
- ב"כ המשיבה: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
* עורך דין מתן חודורוב עוסק במשפט חוקתי ומנהלי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין