בני זוג נפרדו אחרי 18 שנה ו-3 ילדים – איך יחולק המשק?

האישה הסכימה שהבעל ירכוש את חלקה במשק אך טענה שהמחיר צריך להיות בערכי ברוטו, ללא ניכוי מס רעיוני. האיש טען שיש לקזז מיסים כאילו המשק נמכר לצד שלישי. עמדתו נדחתה

השופטת אביבית נחמיאס הכריעה לאחרונה בתביעה רכושית בין בני זוג, שבמרכזה עמדה מחלוקת בנוגע לזכויותיהם במשק חקלאי במושב. השופטת קיבלה את טענת אישה כי על האיש להעביר לה את חלקה במשק מבלי לקזז תשלומי מיסים שהיו חלים על העסקה אילו מדובר היה במכירה לצד שלישי. לאחר קיזוז המשכנתה האישה תקבל כ-380,000 שקל על המשק, הלול והמערכת הסלולארית שבמקום.

השניים נישאו ב-2002 ונולדו להם שלושה ילדים. הם גרו במושב, במשק שכולל בית מגורים ומבנה לול. הזכויות במשק רשומות על שם שניהם בחלקים שווים. 

ב-2019 בני הזוג לקחו משכנתה לטובת הרחבת הבית. בתקופת השיפוצים הם עברו לגור בצימר ששייך לאמו של הבעל ואז מערכת היחסים עלתה על שרטון. 

ביוני 2020 עזבה האישה את הבית וכיום האב גר עם הילדים במשק והאם מקיימת הסדרי שהות רופפים עם ילדיה. 

בין הנכסים שמחלוקת עומד המשק הכולל את בית המגורים, מבנה הלול ומערכת סולארית הבנויה על גג הלול. 

בנוגע לפירוק השיתוף במשק עלו מספר שאלות: האם חלקה של האישה ישולם בערכי נטו כבקשתה, או לאחר קיזוז רעיוני של רכיבי המס. עוד עלתה השאלה כיצד לאזן את המערכת הסולארית ואיך יקוזזו תשלומי המשכנתה.

מחוו"ד השמאי עלה כי שווי בית הצדדים הוא 1,135,000 שקל. על הבית רובצת משכנתה שיתרתה 792,866 שקל. 

לטענת האישה בגין זכויותיה בבית המגורים על האיש להעביר לידיה לאחר קיזוז המשכנתה סך של 182,575 שקל ולגרוע את שמה מהמשכנתה. 

מנגד טען האיש כי יש להעמיד את חלקה של האישה כל סך של 64,000 שקל. לדבריו, יש להורות על קיזוז רעיוני בדרך של חיוב האישה במחצית המיסים שהיו מוטלים על הצדדים אילו היה מדובר במכירה לצד ג'. 

לא מתכוון למכור

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בצפת, השופטת אביבית נחמיאס, הבהירה שהשאלה האם יש לנכות מס רעיוני במקרה של פירוק שיתוף בדירה בהליך של איזון משאבים בין בני זוג, נדונה בבית המשפט העליון ובעניין זה טרם נקבעה הלכה מחייבת. בעניין שטיינמץ נפסק בדעת רוב כי אין מקום לניכוי מס רעיוני מהתמורה המגיעה לאישה שעה שלא הוכח נכון למועד פירוק השיתוף כי יש בכוונת הבעל למכור את המקרקעין לצד שלישי. השופטת הוסיפה שנראה כי בפועל הערכאות הדיוניות נוהגות שלא להפחית מס רעיוני, בין היתר בהסתמך על פסק הדין בעניין שטיינמץ.

בהתאם, השופטת דחתה את עמדת הנתבע. היא כתבה שלא הובאה כל אינדיקציה ואף לא הועלתה כל טענה בכתבי הטענות ובדיונים כי האיש עתיד למכור את בית הצדדים לצד ג'. המשק (בו בנוי הבית) הוא מטה לחמו של הנתבע, ובכתב ההגנה הוא טען כי עיקר פרנסתו מהלול ביצים.

לפיכך קבעה השופטת כי שווי חלקה של האישה בפירוק השיתוף המשק ייקבע בערכי ברוטו ללא קיזוז מס רעיוני.

מעבר לתמורה עבור הבית, השופטת פסקה 103,100 שקל נוספים לטובת האישה עבור חלקה בלול וכן 97,475 עבור המערכת הסולארית שהותקנה במשק. 

לא ניתן צו להוצאות. 

לפסק הדין המלא בתיק 34713-04-20

• ב״כ האישה: עו״ד בן לולו קלי לירז
• ב״כ האיש: עו״ד אריק דדון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.