הילד נולד ב-2010 בהליכי פונדקאות בארה"ב והוכר שם כבנם של בני הזוג, אולם מדינת ישראל סירבה לרשום אותם כהוריו ללא בדיקת גנטית. סגן נשיא בימ"ש לענייני משפחה בת"א אמנם סבר שעדיף לערוך בדיקה, אולם הבהיר שהתובעים הוכיחו את זיקתם לילד ברמה מספקת.
שני גברים שהתחתנו בקנדה בנישואים אזרחיים, פנו ב-2010 למרפאת פריון בארה"ב, חתמו על הסכם פונדקאות עם אישה שהופרתה מביצית של אישה אחרת – אם בתם הראשונה.
לא נותנים לכם להיות הורים?
עורך דין משפחה
ההליך הצליח, ובסופו נולד לשניים בן מזרע של אחד מהם. בית המשפט בארה"ב הכיר בשני הגברים כהוריו של הילד, אך בארץ, לעומת זאת, הדברים היו יותר מסובכים ובני הזוג נדרשו לערוך בדיקת רקמות.
השניים לא השלימו עם דרישה זו ועתרו לבג"ץ בבקשה שיורה למדינה לרשום את הקטין כבנם. בג"ץ דחה את עתירתם אולם הפנה אותם להגיש הליך בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, וציין כי ניתן להוכיח אבהות גם על סמך ראיות אחרות, ולא רק באמצעות בדיקה גנטית.
השניים הגישו תביעה מתאימה, בה ביקשו להצהיר כי הם הורי הקטין.
טענתם הייתה עקרונית. לשיטתם, כיוון שהדרישה לעשות בדיקה גנטית מופנית רק לזוגות חד מיניים, מדובר באפליה פסולה.
הם הטיסו את הרופא מארה"ב להעיד במשפט, ואל התביעה צירפו, בין היתר, את הסכם הפונדקאות, צו ההורות שניתן על ידי בית המשפט בארה"ב, אישור המכון בו נערך הליך ההפריה ועוד גיליונות רפואיים.
נציגת היועמ"ש לממשלה – "הנתבע" בהליך – התנגדה לבקשה וטענה כי הבדיקה "נועדה למנוע מתן מעמד של אזרחות ישראלית לילדים שאינם זכאים לכך, לוודא שאין מדובר בעקיפת הוראות חוק האימוץ הנוגעת לאימוץ בין ארצי וכן למנוע תופעות כגון סחר או חטיפת ילדים".
בנוסף נטען, בין היתר, כי המסמכים הרפואיים בעייתיים, שכן "באורח פלא" התווספו אליהם בשלב מאוחר יותר רישומים נוספים בכתב יד.
מה יותר סביר
סגן הנשיא, השופט נפתלי שילה ציין כי עדות הרופא מארה"ב, שנחקר ארוכות בבית המשפט עוררה תהיות, וחלק מהמסמכים שהציג אכן התגלו כבעייתיים.
למרות זאת, השופט סבר כי התובעים הוכיחו את זיקתם לילד ברמה מספקת. בהקשר זה השופט ציטט את בית המשפט העליון והבהיר כי במשפט אזרחי אין צורך להוכיח תביעה מעל לכל ספק סביר (כמו במשפט פלילי), ואף אין חובה להביא את "הראייה המכסימלית", אלא מספיק להוכיח את "מאזן ההסתברויות", כלומר מה יותר סביר.
התובעים אמנם סירבו לבדיקה גנטית, אולם המציאו מסמכים רבים, משפטיים ורפואיים, להוכחת הזיקה לקטין, ציין השופט.
משקל מכריע ניתן לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שהעריך כי התובע הוא האב בסיכוי של 99%.
השופט אף דחה טענה של היועמ"ש, שלפיה סירובם של התובעים נובע מחשש, ולכן צריך לשמש נגדם. השופט כתב כי מאחר שהתנגדותם נובעת מ"טעם השקפתי", היא לא יכולה לשמש כראייה נגדם.
לפיכך, בסיכומו של דבר, השופט הצהיר כי התובע הוא אביו של הקטין. כמו כן, מאחר שבן זוגו (התובע 2) מגדל אף הוא את הקטין מאז היוולדו, השופט נתן צו הורות לפיו גם הוא ההורה שלו.
על אף שהתביעה התקבלה, השופט לא פסק הוצאות משפט לטובת התובעים, וזאת משום שלדעתו לא הייתה הצדקה לנהל הליך ארוך ויקר, שניתן היה לסיים באמצעות בדיקה פשוטה.
השופט אף העיר כי "טובת הקטין היתה לברר את שורשיו הגנטיים באופן המדויק ביותר, קרי באמצעות בדיקה גנטית".
- ב"כ התובעים: עו"ד יהודית מייזלס
- ב"כ הנתבע (היועמ"ש לממשלה): עו"ד עידית מנדלבאום
* עורך דין יעקב בלס עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין