רפת שנבנתה ללא היתר על קרקע של המדינה לא תיהרס כי "אין אינטרס מיוחד"

המדינה ביקשה להרוס 3 מבנים שהוקמו על ידי אדם פרטי שנפטר ומשמשים את ילדיו. בית המשפט קבע כי אף שהבנייה לא חוקית המבנים לא מהווים מטרד, לא פוגעים בצד שלישי ואין הצדקה להרוס אותם

בית משפט השלום בצפת דחה לאחרונה בקשה של המדינה למתן צו הריסה למבנים לא חוקיים. מדובר ברפת וסככות שהוקמו לפני עשרות שנים על ידי אדם שנפטר והיום המבנים משמשים את ילדיו. המדינה ביקשה להרוס אותם מאחר שנבנו ללא היתר על קרקע חקלאית ששייכת לה, אך השופטת דוניא נסאר קבעה כי המבנים לא מהווים מטרד, לא מסוכנים ואין עניין ציבורי מובהק שמצדיק את הריסתם. היא ציינה שהם מהווים מקור פרנסה לבני משפחת המנוח ולא ברור למה דווקא עכשיו המדינה מבקשת להרוס מבנים שנבנו לפני עשרות שנים.

הבקשה שהוגשה לפי חוק התכנון והבנייה מתייחסת לשלושה מבנים ממתכת וקירוי המשמשים כרפת וסככות בגדלים של 41, 56 ו-125 מ"ר, שנבנו לפני עשרות שנים על קרקע חקלאית מוכרזת בבעלות המדינה.

המדינה טענה כי המבנים נבנו ללא הרשאה כלשהי מהמדינה על ידי אביהם המנוח של המשיבים שעושים כיום שימוש בהם. נטען כי אי מתן צו הריסה יותיר את תוצאות המעשה האסור על כנן ויגרום לפגיעה קשה בסדר הציבורי.

המשיבים התנגדו למתן הצו. לדבריהם אביהם המנוח בנה בזמנו את הרפת במקום אחר, אך לפני 30 שנים נציג של מנהל מקרקעי ישראל ביקש ממנו לפנות אותה לצורך בניית מאגר מים ונתן לו הרשאה להעתיק את המבנים למיקומם הנוכחי.

עוד הם טענו כי מתן צו הריסה כאשר אין הרשעה בפלילים בגין בנייה בלתי חוקית דורשת לפי החוק עניין ציבורי מובהק שלא מתקיים במקרה זה. נטען כי המבנים משמשים אותם למקור פרנסה והם אינם מפריעים למימוש תכנית בניין כלשהי או פוגעים באינטרס ציבורי כזה או אחר.

עניין ציבורי מובהק

השופטת נסאר דחתה את הבקשה לצו הריסה. היא הסבירה כי לפי החוק, בבקשה להריסה ללא הליך פלילי על המבקש להוכיח שמתקיימים שלושה תנאים מצטברים: הראשון, שהתבצעה בנייה ללא היתר; השני, שלא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה או שלא ניתן למצוא אותו או שהוא נפטר; והשלישי, שקיים "עניין ציבורי מיוחד" המצדיק את ההריסה.

במקרה זה נקבע כי התנאי הראשון מתקיים שכן המשיבים לא הוכיחו שהיה לאביהם היתר בניה ושניתנה לו הרשאה מפקיד רשות מקרקעי ישראל. גם התנאי השני מתקיים, מכיוון שהאב שביצע את הבנייה האסורה נפטר.

אלא שהשופטת קבעה כי במקרה זה לא מתקיים התנאי השלישי. היא סקרה פסיקה שלפיה הריסה ללא הרשעה בפלילים תיעשה מטעמים של עניין ציבורי, על מנת למנוע סכנה או הטרדה הטמונים במבנה או כדי למנוע מטרד.

במקרה זה, ציינה השופטת, אומנם מדובר בבנייה אסורה, אך המבנים לא מהווים מכשול, אינם מסוכנים ולא פוגעים בצד ג' כלשהו. כמו כן, המבנים לא פוגעים בנוף הכללי והשימוש בהם כרפת תואם את אפיון הקרקע כחקלאית. 

השופטת הוסיפה כי המבנים משמשים את עיקר פרנסת המשיבים והם הוקמו לפני עשרות שנים שבמהלכן המדינה לא פעלה להריסתם.

בנסיבות אלה, קבעה, אין עניין ציבורי מיוחד שמצדיק את הריסת המבנים.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין