בניו של האיש טענו שהוא לא זכאי לרשת את אמם מאחר שבפועל הם היו פרודים עשרות שנים והאב אף נישא לאישה אחרת. בית המשפט דחה את טענותיהם ואימץ פרשנות פורמאלית למונח ״בן זוג״.
ב-2017 נפטרה אישה והותירה בעל ושישה ילדים. שלושת הילדים הגדולים תבעו את האב וטענו שהוא לא זכאי לרשת את חלקה של אמם במשק מאחר שבפועל לא חי עמה ואף נישא לאישה אחרת בהיתר בית הדין הרבני. בית המשפט אימץ את ההגדרה הפורמאלית של ״בן זוג״ בחוק הירושה ובהסכם המשבצת וקבע שהנחלה תעבור במלואה לאב.
ההורים נישאו ב-1954 ונולדו להם חמישה בנים ושתי בנות (אחת הבנות שמה קץ לחייה). להורים נחלה באחד המושבים בארץ. לאחר פטירת האם ב-2017 פרץ סכסוך בין שלושת הבנים הגדולים לבין האב בשאלה מי זכאי לקבל את הנחלה.
הבנים טענו כי האב אינו זכאי לרשת את חלקה של האם. הם סיפרו שבמשך שנים רבות אמם לא דיברה עם האב, הם גרו בחדרים נפרדים ולא התנהלו כזוג נשוי. בנוסף, האב פגע באמם, זנח אותה ונהג כלפיה באלימות. ב-1987 הוא אף קיבל היתר מבית הדין הרבני לשאת אישה נוספת ובפועל התחתן עם אישה אחרת (ממנה התגרש כעבור זמן קצר).
בנסיבות אלה לטענתם יש לקבוע שאמם המנוחה לא הותירה בן זוג והמשק צריך לעבור לאחד הבנים שמוכן ומסוגל לקיים את הנחלה.
האב טען מנגד כי הוא זכאי למחצית מעיזבון אשתו כולל זכויותיה במשק. לטענתו, מאחר שפורמאלית הוא היה נשוי למנוחה עד למותה והם גרו תחת קורת גג אחת בבית שבנו במשק, הוא זכאי לרשת אותה אף שבפועל מערכת היחסים ביניהם לא הייתה כשל זוג נשוי.
האב סיפר שבמשך שנים רבות ביקש להתגרש מהמנוחה אך היא סירבה ומנעה את הגירושין. הוא דחה את טענת שלושת הבנים כי רדה באמם ולא סיפק את צרכיה.
שיקולי ירושה פסולים
סגן נשיאות בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, קיבל את עמדת האב. לדבריו, מחומר הראיות עולה שהאב והאם היו נשואים עד יום מותה וגרו באותו בית, אם כי בחדרים נפרדים.
עוד עולה מחומר הראיות כי המנוחה סבלה ממחלת נפש מ-1970 ומצבה הנפשי החמיר לאחר התאבדות בתה.
השופט התרשם שהאב ניסה להתגרש מהאם אך זו לא התייצבה לדיונים בבית הדין ולכן ניתן לו היתר לשאת אישה נוספת, ממנה התגרש כעבור 3 חודשים.
השופט הבהיר כי הפסיקה פירשה את המונח ״בן זוג״ שבחוק הירושה באופן פורמאלי, מבלי להיכנס לטיב מערכת היחסים. הוא קבע שאין לחרוג מהפרשנות המקובלת הזו גם במקרה זה.
הוא הוסיף כי לנוכח טענת שלושת הבנים שאמם סבלה מהתנהגות אביהם, מצופה היה מהם כי יפעלו למענה במהלך חייה ויממשו את חלקה במשק לטובת רווחתה, אך הם לא עשו כן משיקולי ירושה עתידיים פסולים.
עוד הבהיר השופט כי האב זכאי לרשת את האם גם לפי הוראות הסכם המשבצת (שנחתם ב-2009 בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב). על פי הוראות ההסכם, אם אחד מבני הזוג נפטר עובר המשק לבן הזוג שנותר בחיים. השופט הדגיש בהקשר זה כי יש לתת לביטוי ״בן זוג״ בהסכם פרשנות המקיימת את הנחלה על פני פרשנות המביאה לפירוקה.
הבנים חויבו בהוצאות בסך 90,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין