ביקשו לממש צ'קים של אביהם מלפני כעשור – ונדחו

היורשים פנו לביהמ"ש עם המחאות משנת 2015 בסך 280 אלף שקל. השופטת תהתה מדוע חיכו כל כך הרבה זמן וקבעה כי לא ניתן לקבל את התביעה,  לא רק בשל השיהוי

בית משפט השלום בכפר סבא דחה לאחרונה תביעת אחים למימוש צ'קים שנמסרו לאביהם המנוח לפני למעלה מעשור, בסכום כולל של 280 אלף שקל. השופטת חגית בולמש נימקה שהשניים לא עמדו בנטל להוכחת תביעתם, ונשענו על עדות שמועה בלתי קבילה. בין היתר נקבע כי השיהוי הרב בנקיטת ההליך המשפטי אינו מאפשר להעניק להם את הסעד המבוקש.

התובעים, שיוצגו על-ידי עו"ד גדי אפריאט, הם שני אחים, יורשי גבר שהלך לעולמו באוקטובר 2020 ("המנוח"). הנתבעים הם בני זוג, שבא-כוחם בהליך היה עו"ד רז בן-ארצי. אין מחלוקת שעוד בחייו, מסרה הנתבעת למנוח שתי המחאות "למוטב בלבד" בסך כולל של 280 אלף שקל. מועדי פירעון הצ'קים הינם לשלהי 2015, כאשר שם הנפרע בהם נותר חסר.

ההמחאות מעולם לא הופקדו, כאשר בתביעתם - שהוגשה כמעט שבע שנים לאחר התאריכים הנקובים בהן - עתרו יורשי המנוח לקבל את ערכן (ובצירוף ריבית) מהנתבעים. לגרסתם הצ'קים נמסרו כביטחון להחזרת כספים שנתן אביהם לנתבע, אשר על-פי הנטען "פיתה אותו" בהבטחות שווא כי יכניס אותו כשותף לעסקאות נדל"ן מניבות, תוך "ניצול תמימותו"  עסקאות שלבסוף לא קרמו עור וגידים. לאחר מכן, שינו האחים גרסתם, וטענו כי מדובר בהלוואה, אבל גם מכך נסוגו לבסוף.

הנתבעים, לעומתם, הציגו גרסה אחרת: לטענתם, הצ'קים נמסרו למנוח כביטחון עבור חלקו בערבות הבנקאית כחלק מתהליך הרכישה בעסקת נדל"ן, שכאמור לבסוף לא הבשילה. בני הזוג דחו את טענות התביעה מכל וכל, טענו שהוגשה בחוסר תום לב וחידדו שאם הם באמת חייבים כספים למנוח, שלטענתם היה "איש עסקים ממולח"  יש להניח שהיה פועל לגבייתם לאלתר, ולא משאיר את הצ'קים פתוחים במשך שנים.

מדוע נעדר שם המוטב?

ואכן, השופטת בולמש הניחה זרקור אל מול השנים הרבות שחלפו מאז תאריך פירעון הצ'קים ועד הגשת התביעה, כאמור כמעט שבע שנים תמימות. היא קבעה ששיהוי זה "משמעותי בהיבט העובדתי", כאשר העיכוב הרב במילוי פרטי ההמחאות מקשה אף הוא לקבל את התביעה, ולהבין את העסקה החוזית בגינה הוגשה.

"בענייננו", כתבה השופטת, "הזמן הסביר (=למימוש הצ'קים) חלף משנת 2015 ועד לפטירת המנוח - ואף כשנה וחצי קודם לכן, בעת מסר את ההמחאות למשמורת בניו, כטענת התובעים – כשמועדים אלה הם עוד הרבה קודם לתביעה. השיהוי לא מאפשר מימוש ההמחאות והגשתן לפירעון, בפרט כאשר המנוח בחר שלא להפקידן ולא להשלימן".

בתוך כך חידדה השופטת שהתובעים לא הציגו ראיות להעברת הסכום נשוא ההליך, 280 אלף שקל, מאביהם המנוח לנתבעים, או לחוזה שעל בסיסו הוגשה התביעה. עדותם בעניין זה, ציינה, התבססה בעיקר על דברים ששמעו מפי אביהם – שהינה, כידוע, עדות מפי השמועה, אשר אינה קבילה מבחינת משפטית כראיה לאמיתות תוכנה.

גם העובדה שהמנוח לא מצא לנכון למלא את שמו כמוטב בהמחאות עומדת, למסקנת השופטת, לרועץ לילדיו. "במחלוקת בין הצדדים, ובהיעדר אסמכתאות, כשמועד פירעון ההמחאות הוא בשנת 2015, והשיהוי הרב של מספר שנים – קיים קושי בקבלת התביעה", סיכמה.

לפיכך השופטת הורתה על דחיית התביעה, תוך חיוב יורשי המנוח לשלם לנתבעים הוצאות בסך 40 אלף שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד גדי אפריאט
• ב"כ הנתבעים: עו"ד רז בן-ארצי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.