מאת: עו"ד עודד בולדו
לפסק הדין בעניין פלונית נ' שירותי בריאות כללית
הכללית סירבה לכסות עלות האשפוז של חולה, שבחרה לעבור הליך רפואי בביה"ח שיבא במקום בפוריה. במסגרת הדיון בתביעה שהגישה נגד הקופה עלתה השאלה האם תושבי הפריפריה נהנים מהיצע קטן יותר של שירותים לעומת תושבי המרכז?
תושבת טבריה כבת 63, מבוטחת של הכללית, הופנתה לבית החולים "פוריה" בשל כאבים עזים בחזה ונאמר לה שעליה לעבור צנתור שעלול להסתיים בניתוח לב פתוח.
האישה המבוהלת החליטה לעבור את הצנתור בבית חולים שיבא, בו עובדת אחייניתה כאחות בכירה. למרבה המזל, לא בוצע בה הניתוח והיא שוחררה לביתה. אלא שהכללית לא הסכימה לממן את עלות הצנתור, בסך של 12,885 שקלים, בטענה שאין לה הסדר עם שיבא.
ביולי 2011 הגישה האישה תביעה נגד הקופה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לטענתה, ההתנערות מהתשלום פוגעת בזכויותיה ומהווה החלטה בלתי הגונה. לדבריה, היא הייתה זכאית לבחור בבית חולים בו הייתה בטוחה שתקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.
עוד הסבירה, כי לא היה מי שיסעד אותה באזור הצפון וכי הייתה מבוהלת ומפוחדת מההליך הפולשני המסוכן. בנוסף טענה, כי מאחר שבעבר הופנתה בידי הקופה לערוך בשיבא בדיקה, היא שיערה שלקופה הסדר עם ביה"ח.
הכללית טענה שאינה מחויבת לממן טיפול בבית חולים שאין לה עמו הסדר. לדבריה, התובעת נהגה בחוסר תום לב בכך שלא פנתה אליה קודם לאשפוז והעמידה אותה בפני עובדה מוגמרת.
במהלך הדיונים בתיק עלתה השאלה האם הסדרי קופות החולים, המפנים מבוטחים למוסדות רפואיים בהתאם למקום מגוריהם, יוצר אפליה בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז.
בית הדין ביקש את עמדת המדינה. זו טענה, כי ההסדרים אינם מפלים. עם זאת, היא הוסיפה, כי על קופות החולים להעניק למבוטחים יותר מחלופת שירות אחת וכי הכללית אינה פועלת כדין בכך שאינה מפרסמת בפומבי את הסדרי הבחירה, מה שפוגע בשקיפות וביכולת הפיקוח.
בריאות אינה סחורה
השופט אורן שגב קבע, כי אף שהזכות לקבל שירותי בריאות מוגבלת תקציבית, אין להתייחס אליה כסחורה: היא חייבת להיות נגישה לכולם.
בהערת אגב, ציין השופט כי נראה שישנה אפליה בין תושבי הצפון, הנהנים מהיצע קטן יותר של ספקי שירות רפואי לעומת תושבי המרכז, והביע השופט תקווה שהערתו תעורר דיון ציבורי בנושא.
לגופה של התביעה קבע השופט, כי הסירוב לשלם את עלות הטיפול לפחות בחלקה, מהווה עמדה נוקשה ולא ראויה. לפי השופט, התובעת הייתה במצוקה ממשית אבל הכללית בחרה שלא להתייחס למקרה האנושי שעמד בפניה והתנהלה מתוך שיקולים כלכליים קרים.
עוד קבע, כי מצבה הרפואי של התובעת דרש טיפול דחוף, ובהתחשב בכך, העובדה שלא פנתה לקופה לפני האשפוז אינה מצדיקה את מניעת זכותה לכיסוי ביטוחי.
השופט העיר לכללית, כי בהיותה גוף מתוקצב, עליה להפעיל את שיקול דעתה בתום לב וברוח חוק הבריאות הסוציאלי, וחייב אותה לשלם לתובעת את מלוא עלות הטיפול, בתוספת 3,000 שקל הוצאות משפט ו-7,000 שקל שכ"ט עו"ד.
פסק הדין מהווה שיר הלל לעיקרון השוויון. עם זאת, יצוין, שפסק הדין הצניע את העובדה, כי התובעת בחרה לעבור את הצנתור בשיבא, מאחר שאחייניתה סידרה לה שם תוך דחוף אצל קרדיולוג בכיר. התעלמות מפרט זה, שהינו ביטוי למימוש של רפואה פרוטקציונרית, מעמיד בספק את הרציונאל המרכזי עליו מבוסס פסק הדין.
-
-
ב"כ הנתבעת:
עו"ד ד. ויסגלס ואח'
לפסק הדין בעניין פלונית נ' שירותי בריאות כללית
* עו"ד עודד בולדו עוסק בתחום הרשלנות הרפואית
**הכותב לא ייצג בתיק
***המוצג בכתבה זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.