בני זוג שעמדו לעזוב את הארץ, הסכימו למכור את זכויותיהם במגרש בכרמיאל במחיר "מציאה" של 600 אלף שקל. מתווך שהכירו באופן אישי, הביע את התעניינותו במגרש וחתם עמם על זכרון דברים. אלא שהוא התחמק מחתימה על הסכם המכר, ולכן בית המשפט חייב אותו לשלם פיצוי מוסכם בסך 60,000 שקל.
על פי זכרון הדברים שנחתם בין הזוג לבעל משרד תיווך בכרמיאל, סוכם כי ישלם 600 אלף שקל עבור מגרש בגודל של 480 מטרים.
בנוסף, סיכמו הצדדים כי על זכרון הדברים יחולו הוראות חוק החוזים, וכי צד שיפר את ההסכם ישלם לצד השני פיצוי מוסכם מראש בשיעור של 10% ממחיר המגרש. כמו כן, התחייבו הצדדים להסדיר את הליכי הרכישה תוך 15 ימים מיום חתימת המסמך.
לייעוץ בענייני נדל"ן
פנה ל-עו"ד מקרקעין
לטענת התובעים, מאז החתימה על זכרון הדברים, הביע המתווך את הסכמתו לחתום על הסכם מכר מספר פעמים, אך מצד שני, התחמק ממועד החתימה הסופית בתירוצים שונים.
בסופו של דבר, הליכי המכירה לא הוסדרו – לא בפרק הזמן שנקבע וגם לא לאחר הארכת זמן. ולכן, ביוני 2012 פנו בני הזוג לבית משפט השלום בקריות, ותבעו מהמתווך ואשתו את הפיצוי המוסכם.
תחילה דרש המתווך לדחות את התביעה נגד אשתו, בטענה שכלל לא הייתה צד להסכם. בנוסף, הוא טען כי אינו חייב לשלם מאומה לתובעים, שכן לשיטתו, הם פעלו כלפיו בחוסר תום לב, כאשר הסתירו ממנו פרטים חשובים לגבי מצב זכויותיהם הבעייתי במגרש, הנמצא בבעלות המדינה, ובכך מנעו ממנו לקבל משכנתא.
המתווך אף העלה טענה חלופית, וביקש כי במידה שהתביעה תתקבל, יופחת סכום הפיצוי המוסכם, שכן לשיטתו מדובר בסכום שאינו מידתי ואינו סביר ביחס למעשיו.
התובעים טענו מנגד שקבלת המשכנתא לא הוזכרה כתנאי לרכישת המגרש, וטענו כי מי שפעל בחוסר תום לב הוא המתווך בעצמו.
לדבריהם, במהלך תקופת הארכה שניתנה להשלמת העסקה, הם ראו באזור המגרש אישה המוכרת להם כמתווכת העובדת בשיתוף פעולה עם המתווך, כאשר היא נראית כמי שמציעה את המגרש לרכישה לשני גברים ששהו איתה.
מכאן, הסיקו כי המתווך התחמק מהחתימה על הסכם המכר בכדי לעכב אותם, ובמקביל ניסה למכור את המגרש בסכום גבוה יותר מזה שסוכם עמם, כדי להרוויח עליו.
ניסה לתחמן
השופטת לובנה שלאעטה חלאילה קיבלה את טענת המתווך בנוגע לאישתו, ודחתה את התביעה נגדה.
עם זאת, השופטת החליטה לקבל את התביעה נגד המתווך במלואה, שכן מהתנהגות הצדדים לאחר החתימה ניתן ללמוד כי שני הצדדים ראו את עצמם מחויבים אחד כלפי השני, מה גם שהמתווך בעצמו העיד על כך שפנה לשני בנקים כדי להשיג מימון מתאים לרכישת המגרש.
עוד ציינה השופטת כי המתווך לא הוכיח כל הטעייה מצד התובעים ואף לא מצאה שהציבו מכשול כלשהו בפני השלמת העסקה. השופטת התרשמה שהמתווך ניצל את יתרונו המקצועי כדי "לסגור" עסקה עם התובעים, ובכך למנוע מהם להתקשר עם קונים אפשריים אחרים בזמן שניסה למכור את הנכס במסגרת עיסוקו.
לכן, פסקה השופטת על המתווך לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך 60,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד א. בנימין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מ. זטלר
* עו"ד שמעון אליאס עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין