מאת: עו"ד אילנית מנדלסון
פסק דין שיצא מבית המשפט העליון בתחילת החודש קבע הגבלות על השימוש בטביעות נעליים כראייה אובייקטיבית ומוכחת. האם יוכל רומן זדורוב להסתמך על הקביעה הזו בדיון הקרב על ערעורו? עו"ד אילנית מנדלסון מנסה לאמוד סיכויים.
בימים העתידניים שאנו חיים בהם הולך וגובר השימוש בראיות מדעיות להוכחת טענות משפטיות. ככל שמתפתחת הטכנולוגיה, ראיות אילו הופכות ליותר ויותר דומיננטיות בהליך המשפטי וניתן להן משקל רב יותר, אלא שהפסיקה מבדילה בין שני סוגי ראיות מדעיות: כאלה שעליהן ניתן להשתית ממצאים משפטיים חד משמעיים, כמו בדיקות DNA וטביעות אצבע, וכאלה שהממצאים שלהן לא מאפשרים קביעות חד משמעיות, כגון עקבות נעליים.
פסק דין שניתן בשנת 1980 בבית המשפט העליון דן בעקבת נעל שנמצאה בזירת העבירה ושהתאימה לנעלי החשוד ברצח. בית המשפט פסק, כי בזכות הטכנולוגיה המשתכללת של בדיקות הזיהוי ניתן לסמוך על העקבה כראייה. בפסק דין שניתן בעליון בשנת 1982 ועסק בפריצה ושוד הורחבה ההכרה ונקבע: ״דמיון בין עקב נעל שנמצאה בזירת העבירה, לבין נעל שנוהג הנאשם לנעול, יכול לשמש ראייה כשם שעדות של דמיון בין הנאשם לבין העבריין שביצע את העבירה יכולה להיות סיוע כזה...״. יחד עם זאת, קבע השופט ברק באותו פסק דין, ששערי בית המשפט יהיו פתוחים בפני חידושי המדע "ובלבד שהוכחת אמינותם הוכחה", כשהוא מניח על כתפיי התביעה את הנטל להוכיח את אמינות הראייה המדעית עליה היא מסתמכת.
שבעה צעדים
הקביעה, שטביעת הנעל בזירת האירוע מתאימה לסוליה מסוימת, נעשית על פי סולם בן שבעה שלבים: השלב הראשון מצביע על חוסר התאמה מוחלט בעוד השביעי קובע באופן חד משמעי את הזהות בין טביעת הנעל לסוליה על סמך הסתברות מוכחת, למשל פגם מסוים בסוליה הניכר גם בטביעה, ושבסבירות כמעט ודאית לא קיים בסוליה נוספת. בתווך שבין שני הקצוות האובייקטיביים הללו עומדים חמישה שלבים סובייקטיביים: "לא ניתן לשלול", "אפשרי", "אפשרי בהחלט", "סבירות גבוהה", "סבירות גבוהה מאד".
בתחילת החודש (דצמבר) ניתן פסק הדין בעניין ערעור שהגיש ניקולאי מצגורה, שהואשם ברצח חברו באתר בניה ביפו. טביעות הנעליים שנמצאו בזירת הרצח יוחסו לנעליו של מצגורה בשלבים הסובייקטיביים של "אפשרי" עד "אפשרי בהחלט". השופט הנדל קבע, שראיית עקבת נעל היא ראייה חלשה, שיש להתייחס אליה בחשדנות ותקף את מדעיותה. לדבריו, מדעיותה של הראיה מוטלת בספק, שכן "אין בסיס נתונים שבאמצעותו ניתן לחשב את שכיחות הטביעה, ומאחורי הדרגות המילוליות השונות בסולם אין למעשה כל סטטיסטיקה של ממש". מצגורה הורשע ברצח על סמך ראיות אחרות.
מומחי מז"פ וגם כותבת שורות אלה מסכימים עם קביעתו של השופט הנדל בעניין מצגורה, אך כאן עולות התהיות לגבי תקפותה של הקביעה הזאת בתיק זדורוב. זדורוב, נזכיר, הורשע בין היתר, על סמך עקבת נעל על גופת הנרצחת תאיר זאדה ז''ל.
אובייקטיבי או סובייקטיבי?
בחוות הדעת הראשונה מטעם המשטרה לאחר הרצח נקבע, כי ההתאמה בין הטביעה לבין נעליו של זדורוב היא בדרגת "אפשרי", ברם חוות דעת שנייה קבעה "סבירות גבוהה מאוד", כשמטעם הסנגוריה העיד מומחה שטען, כי הראייה אינה נראית כעקבת נעל ואם היא אכן כזו, אזי ההתאמה היא ברמת "אפשרי" בלבד.
בימים אלו, עת הכרעת הדין בעניין זדורוב עומדת להינתן, בוודאי תולים הנאשם וסנגורו - שהוא, אגב, אותו סנגור שייצג את מצגורה - את עיניהם אל דבריו של השופט הנדל, עם זאת, בהסתמך על ראיות מצטברות נוספות, כך נראה, יקבל בית המשפט את ראיית העקבה ויותיר את החלטת ביהמ''ש המחוזי על כנה.
קביעות התווך הסובייקטיביות, שאינן מאפשרות הסתמכות חד משמעית במשפט הפלילי, הופכות את ראיית טביעת הנעל לשנויה במחלוקת על אף היותה ראיה מדעית. עם זאת, לדעת כותבת שורות אלה, ובהתקיים ראיות מסייעות אחרות, ניתן יהיה לקבל ראייה זו גם בתיק זדורוב.
* הכותבת היא בעלת משרד חקירות ועו"ד העוסקת, בין היתר, בתחום הפלילי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין מצגורה נ' מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.