האיש קנה דירה ושילם מס רכישה מלא אף שמגיעה לו הנחה. 7 שנים לאחר מכן הוא קרא בחוברת זכויות שהוא זכאי להטבה. ועדת ערר קבעה כי מדובר ב-״סיבה מספקת״ להארכת המועד שנקבע בחוק לתיקון השומה
ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין קיבלה לאחרונה בדעת רוב ערר שהגיש אדם נכה על החלטת מנהל המיסוי שלא לתקן שומת מס רכישה שנערכה ב-2011. הוועדה קבעה כי אף שהמועד לתיקון השומה חלף, קיימת ״סיבה מספקת״ להארכת המועד בשל הנסיבות המיוחדות ותום הלב של העורר. בפסק הדין נמתחה ביקורת על מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב שניסה לדברי הוועדה ״להלך אימים״ וטען להשלכות רוחב מרחיקות לכת ולפגיעה קופת המדינה מבלי שביסס את טענותיו.
האיש הוא קטוע יד שמאל ונקבעה לו בילדותו נכות של 60%. בשנים האחרונות חלה החמרה במצבו עקב מחלת הסרטן והוא הוכר כנכה בשיעור של 100%.
הוא סיפר כי ב-2011 קנה דירת מגורים חדשה בתל אביב ושילם את מלוא מס הרכישה.
לדבריו, במהלך אשפוז בשנת 2018 קיבל לידיו חוברת מידע מטעם ביטוח לאומי ממנה למד בדיעבד כי היה זכאי להקלה במס רכישה בשיעור של 0.5%.
הוא פנה למנהל המיסוי בבקשה לתיקון השומה לנוכח הטעות אך בקשתו סורבה בנימוק כי לא מתקיימת בענייננו "סיבה מספקת" לאיחור בהגשת הבקשה לתיקון השומה. העורר הדגיש כי החוק מאפשר למנהל המיסוי להאריך את המועד שנקבע לתיקון השומה (שעומד על 4 שנים) אם קיימת ״סיבה מספקת״. לדבריו, היה מקום להפעיל את הסמכות בעניינו.
לטענת העורר, טעות בתום לב של נישום יכולה להצדיק הארכת המועדים. הוא ציין כי לא היה מיוצג כשהגיש את הדיווח והסביר כי למרות נכותו הוא לא קיבל מעולם קצבה או תמיכה מהרשויות למעט תו נכה. לפיכך סבר בטעות כי הוא אינו זכאי להטבה ברכישת דירה.
מנהל המיסוי טען מנגד כי רק מקרים בהם קיימת מניעה חיצונית-אובייקטיבית שאינה תלויה בנישום עשויים להיחשב ״סיבה מספקת״ להארכת המועד לתיקון השומה. למשל, מחלה שמנעה מהנישום להגיע למשרדי הרשות.
לדבריו, לפני רכישת נכס על הנישום לערוך בדיקה בקשר לזכויותיו וחובותיו. לשיטתו, קבלת הערר תפתח פתח לציבור לטעון בכל מקרה להארכת המועד והדבר עלול לפגוע קשות בקופה הציבורית.
מידת הרחמים
חבר הוועדה רו״ח צבי פרידמן קיבל את הערר. הוא הבהיר כי אין הגדרה ממצה בחוק מהי אותה "סיבה מספקת" כך שיש להפעיל שיקול דעת ושכל ישר בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.
לדבריו, טעות בתום לב כמו במקרה זה ראוי לראותה כ"סיבה מספקת" לתיקון השומה ובכך לגרום לתשלום מס אמת שהיא נשמת אפו של חוק המס, גם אם יש פגיעה מסוימת בסופיות השומה.
״מעדותו הנוגעת ללב והמשכנעת של העורר אין לי כל ספק כי המדובר בטעות בתום לב של העורר״, כתב רו״ח פרידמן והוסיף כי גם אם יש ספק מסוים שמידת הדין מאפשרת לעורר לתקן את השומה, הרי שמידת הרחמים היתה צריכה לגבור על מידת הדין.
בתוך כך הוא מתח ביקורת על מנהל המיסוי ש״מהלך אימים״ על הוועדה בטענות לא מבוססות לנזקים קשים לקופת המדינה.
חבר הוועדה אברהם הוכמן הצטרף לתוצאה. יו״ר ועדת הערר, השופטת ירדנה סרוסי, סברה בדעת מיעוט כי יש לדחות את הערר.
מנהל המיסוי חויב בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- ב״כ העורר: עו"ד משה הר שמש
- ב״כ המשיב: עו"ד מאיר פורת, עו"ד לירון ארצי
עו״ד יהושע (שוקי) ג'אנה
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין